כלפון נ' מדינת ישראל

פסק דין

המערער הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בכך שנתפס כשהוא נוהג במכוניתו שעה שרישיון הנהיגה שלו פקע מזה תקופה העולה על 4 וחצי שנים.

בעברו התעבורתי של המערער שלוש הרשעות דומות, ובגין האחרונה שבהן תלוי היה ועומד נגדו עונש פסילה על תנאי של חודשיים.

בית המשפט קמא גזר את דינו ל- 28 חודשי פסילה בפועל והפעיל במצטבר את שני החודשים על תנאי.

כמו כן נגזרו עליו קנס בסך 1,800 ₪ ופסילה על תנאי של 7 חודשים.

מלכתחילה היה קבוע הדיון בעניינו של המערער לבית המשפט קמא ליום 1.5.12.

המערער הופיע לבית המשפט וביקש את דחיית הדיון ליום 20.6.12 שעה 09:00.

הדיון נדחה בהתאם.

ביום 20.6.12 לא התייצב המערער לדיון ובית המשפט הרשיעו וגזר את דינו כמפורט לעיל, בהעדרו.

בפני ערעורו על גזר הדין.

ב"כ המערער אינו חולק כי המערער ידע גם ידע על מועד הדיון הנדחה והוא גם אינו חולק על תוקף ההרשעה.

טענתו היא כי עונש הפסילה שהוטל עליו מופרז לחומרה.

לאחר עיון בגזר הדין קמא, בגיליון רישום העבירות התעבורתיות של המערער ובשאר נסיבות העניין, איני מוצא מקום לשנות מגזר הדין קמא.

המערער דנן הורשע עתה בנהיגת מכונית לאחר שרישיון פקע זה למעלה מארבע וחצי שנים.

בעברו הלא כל כך רחוק הוא הורשע בשלוש עבירות דומות.

המערער דנן הוכיח עצמו כמי שדיני התעבורה, וראש וראשון להם איסור נהיגת רכב על ידי מי שאינו מורשה לכך, אינם מעניינים אותו כל עיקר והוא מזלזל בהם באופן שיטתי ובמפגיע.

מדובר בעבירה חמורה על דיני התעבורה, עבירה שלצידה גלומה גם סכנה לכלל משתמשי הדרך.

בדין ציין בית משפט השלום כי מי שרישיונו פקע תקופה כה ארוכה, אין המדובר כלל בעבירה טכנית זאת הואיל ועל מנת לחדש את רישיונו עליו לעבור מלכתחילה את הליכי הרישוי והבחינות המתאימות בטרם יוצא לו רישיון חדש.

בכל נסיבות העניין, איני רואה בעבירה שעבר המערער עבירה טכנית, אדרבא מסכים אני עם כב' השופט ש. לייבו בבית המשפט קמא כי המדובר בעבירה תחבורתית חמורה.

בכל נסיבות העניין לא מצאתי שגגה שנפלה לפני בית משפט השלום לתעבורה ואני דוחה את הערעור.