כלפון ואח' נ' בן חיים ואח'

פסק דין

1.התובע, מר יהודה כלפון, הגיש תביעה על סך 10,712 ₪ כנגד הנתבעים, גיא בן חיים והראל חברה לבטוח בע"מ בגין נזקים שלטענתו נגרמו לרכבו בתאונת דרכים. המדובר בתאונה שארעה ביום 5.1.13 בין הרכב התובע מ.ר. 78-695-68 בו נהג בנו של התובע לבין הרכב מ.ר. 78-695-68 בו נהג הנתבע 1 ואשר בוטח על ידי הנתבעת 2.

2.הנתבעים התגוננו מפני התביעה.

הנתבעת 2 הגישה תביעה שכנגד על סך 39,052 ₪, תביעת שיבוב בגין הנזקים שלטענתה נגרמו לרכב שבוטח על ידה באותה תאונה.

3.בדיון שמעתי את הנהג ברכב התובע, מר אביב כלפון וכן נוסע ברכב מר דור לוגסי.

כמו כן, שמעתי את הנתבע 1.

הצדדים סיכמו את טיעוניהם בע"פ.

4.הנתבע העיד כי התאונה ארעה כאשר יצא מסמטה לכביש בצומת T. הנתבע, בהגינותו העיד כי היה במקום תמרור האט ותן זכות קדימה והוא לא הבחין בתמרור. עוד ציין, כי היה יום גשום ולא הייתה לו ראות וכי נסע לתוך הצומת על מנת לפנות שמאלה. הנתבע העיד, כי לא הסתכל שמאלה לפני שנכנס לצומת מכיוון שאין שדה ראייה במקום.

הנתבע העיד, כי לא יצא בנסיעה רציפה אלא גלש לתוך הצומת.

5.הנהג ברכב התובע העיד, כי נסע בשדרות דרום אפריקה, ירד גשם, ולפתע הנתבע יצא מאין כניסה. לדבריו, הנתבע הפתיע אותו ולא הייתה אפשרות לבלום. לדבריו, הנתבע דיבר בטלפון.

כאשר נשאל האם האט כשנכנס לצומת השיב כי לא נכנס לצומת וכי זכות הקדימה היא שלו. עוד הוסיף כי הנתבע יצא מאזור מגורים לכביש ראשי ולפיכך הנתבע הוא שפרץ לכביש ולא הוא.

6.אף הנוסע ברכב התובע העיד לגבי נסיבות התאונה כמפורט בפרוטוקול הדיון.

7.מעדותו של הנתבע עצמו עולה, כי האחריות המכרעת לתאונה מוטלת עליו שכן נכנס לצומת מבלי להישמע לתמרור האט ותן זכות קדימה, ואף מבלי שהסתכל כנדרש לצד שמאל שאליו פנה, על מנת לוודא שהנתיב פנוי.

8.ב"כ הנתבעים טענה בסיכומיה, לאחריות הנהג ברכב הנתבעת כתוצאה מכך שנסע ביום גשום, לא הבחין בצומת ולא האט את מהירות נסיעתו.

9.אכן, מוטלת על כל מי שנכנס לצומת ובכלל זאת גם על מי שנוסע בכביש הראשי, חובה לנהוג בזהירות הנדרשת ולוודא כי הצומת פנוי.

כמו כן, יש לנהוג משנה זהירות ולהאט כאשר נוהגים ביום גשום.

לנוכח האמור, ומשהנהג ברכב התובע העיד כי לא הסתכל לפני הכניסה לצומת ובשים לב לעדותו לעניין מהירות נסיעתו, מצאתי כי יש ליחס לו אשם תורם, הגם שבשיעור נמוך, להתרחשות התאונה.

לפיכך, אני מוצאת כי יש לייחס לנהג ברכב התובע אשם תורם בשיעור של שמונה אחוז.

10.משמצאתי כי האחריות לתאונה מוטלת בעיקרה על הנתבע, דין התביעה שכנגד להידחות.

11.לנוכח האמור, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע תוך 30 יום את הסך של 9,855 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט (אגרת משפט ושכר בטלה שנפסק לעדים) וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.