כלף נ' הנספחות בישראל של משרד ההגנה של רפובליקת סלובקיה ואח'

החלטה

1.בפני בקשה למתן צו מניעה זמני אשר הוגשה על ידי המבקש ביום 29/7/11 ולפיה התבקש בית המשפט להורות בדחיפות ובמעמד צד אחד, על מתן צו מניעה כנגד המשיבה 1 והמשיב 2, להימנע מהחלפתו של הנספח הצבאי המקורי המתגורר בווילה, ברחוב הנרקיסים 5 בהרצליה,, הידועה כגוש 6518, חלקה 79 (להלן: "הבית" או הוילה") בעובד חלופי כלשהו, מטעם המשיבה 1 (בכל דרגה שהיא) וזאת ללא אישורו המפורש מראש ובכתב של המבקש.

2.בהתאם להחלטת כב' השופטת טולקובסקי, לא ניתן צו במעמד צד אחד הן בשים לב לזהות המשיבה 1, הן בשל שאלת זכויותיו של המבקש אל מול זכויותיו של המשיב מס' 2 ובשים לב לכך שמדובר בנזק שבמהותו הינו נזק כספי.

3.נקבע דיון במעמד הצדדים.

לא היתה התייצבות מטעם המשיבה 1 לדיון.

4.כתב התביעה הוא על פי הגדרת ב"כ התובע כפי שהוגדרה ב"מהות התביעה" הוא לצו פינוי ולצו עשה קבוע.

5.התובע – המבקש הוא בן זוגה של הגב' סאלי פנשו (להלן: "סאלי") שהיא בעלת הזכות הבלעדית להירשם כבעלים של הוילה.

סאלי העבירה לטענת המבקש, ללא תמורה , אליו את זכויותיה להירשם כבעלים הבלעדי של הוילה.

המשיב 2 – מר יואל אביטל הוא בן זוגה לשעבר של סאלי והוא בעל הזכות להתגורר בנכס מכוח הסכם ממון שנערך בינו ובין סאלי ואשר אושר על ידי בית משפט לענייני משפחה. (ראה נספחים 2.1 ו- 2.2 לבקשה).

6.אין מחלוקת על כך, שלמשיב 2 יש זכות להשכיר את הוילה אלא שהמבקש טוען, כי הסכמתה של סאלי לאותה שכירות נעשתה על בסיס הצהרותיו של המשיב 2 בבית משפט לענייני משפחה בדיון שהתקיים ביום 31/1/08 ולפיו מטעם המשיבה 1 יגור בוילה זוג צעיר ללא ילדים וכי מדובר בנספח הצבאי של שגרירות סלובקיה וכן על בסיס הסכמה ולפיה לגבי כל השכרה עתידית יש צורך לקבל מראש את החתימה של סאלי ובהיעדר הסכמה יש לפנות למתן הוראות לבית המשפט.

כאשר הוגשה הבקשה נטען, כי מתברר שהמשיבה 1 מתכוונת להחליף את הנספח הצבאי מטעמה בעובד אחר וזאת לתקופה קצרה וקצובה.

הוילה מנוהלת בצורה גרועה ביותר, והמבקש נדרש להגן באופן בהול על רכושו ועל זכויותיו מתוך חשש שרכושו עלול להיפגע באופן ממשי וזאת מעבר לפגיעה שכבר נגרמה לנכס על ידי המשיבה 1 ו/או מי מטעמה.

7.המשיבה 1 לא התייצבה לדיון. על פי הודעת ב"כ המבקש מיום 3/8/11 התייצב ב"כ המבקש ביום מתן ההחלטה בשגרירות סליבקיה וביקש למסור את הבקשה וההחלטה אך גילה כי הנספח הצבאי דאז מר טיבינסקי אינו בנכס.

ב"כ המבקש הודיע טלפונית למר טיבינסקי על הבקשה. מר טיבינסקי סירב לקבל את הבקשה והתנה את קבלתה בתנאים מסוימים תוך שהצדדים ניסו לגבש הסכמות אשר לא יצאו לפועל בסופו של דבר.

בלית ברירה, נשלח החומר באמצעות שליח מטעם ב"כ המבקש למשרד הנספח הצבאי.

השליח הגיע למבנה השגרירות ושם חתם על הבקשה עובד שגרירות במקום הנספח הצבאי.

כיוון שהמשיבה 1 היא גוף משפטי נפרד מהשגרירות, ביקש ב"כ המבקש מהשליח, יום לאחר מכן לשוב ולהמציא את המסמכים פעם נוספת.

עובד השגרירות בשם פיטר סירב לקבל את המסמכים. אותו פיטר העביר את שפורפרת הטלפון לאדם דובר אנגלית אשר הזדהה בתור "הנספח הצבאי החדש" אשר הודיע כי הוא מסרב לקבל מסמכים ומוכן לדבר "רק דרך יואל" ולאחר מכן ניתק את הטלפון בפני ב"כ המבקש.

8.המשיב 2 – יואל, הגיש תגובה לבקשה, וטען כי מדובר בבקשת סרק אשר מטרתה לחבל בהסכם השכירות שבין המשיבים, לגרום נזק כספי כבד למשיב 2 ולסכל את זכותה של נציגות זרה לשכן את הנספח הצבאי שלה בבית אותו היא מחזיקה כדין.

המשיב 2 טוען, כי מצבו של הנכס, למעט בלאי סביר ביותר, הוא כפי שהיה לפני ההשכרה.