כללים בחיוב אב ואם במזונות ילדים עד גיל שש

לצדדים שבפנינו בן אחד משותף יליד x.x.17, הבן מתגורר אצל אמו.

לטענת התובעת, האב משתכר בסך 30,000 ₪ , בבעלותו דירה, והאם משתכרת כ 12,000 ₪ ומקבל הכנסה נוספת בסך 1,500 ₪ מדירת ירושה.

האם שוכרת דירה בסך 4,500 ₪, ולטענתה צורכי הקטין הינם 2,750 ₪ לחודש לא כולל מדור והוצאות חינוך.

לטענת הנתבע הוא משתכר כ16,000 ₪ נטו לחודש , משלם 4,500 ₪ למזונות שני ילדיו מנישואין קודמים, משלם משכנתא בסך 6,000 ₪, וגן לקטין בסך 3,800 ₪.

בדיון שהתקיים בפנינו הציע ביה"ד מתווה ולפיו האב ישלם למזונות בנו ולמדורו סך של 2000 ₪ , אולם האב יישא בסך של 2800 ₪ בעלות הגן והאם תשלם רק 1000 ₪ , הבן יישאר בגן הנוכחי עד סוף שנת הלימודים.

האב הסכים למתווה ביה"ד, אולם לטענת האם יש להטיל על האב חיוב מזונות כדלהלן :

1. אלף וארבע מאות שקלים חדשים- דמי מזונות

2. שליש שכר דירה והוצאות מדור בסך אלף וחמש מאות שקלים חדשים.

3. בנוסף יש לחייב את הבעל על פי שיקול דעת בית הדין הנכבד ולכל הפחות מחצית מתוך התחשבות ביכולת השתכרותו מכל מקום שהוא.

   קודם פסיקה, יבהיר ביה"ד את היסודות ההלכתיים משפטיים לחיובי המזונות בקטני קטנים.

   מקור חיוב האב במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל שש

   מקור חיוב האב במזונות ילדיו עד גיל שש התבאר בגמרא:

   דרש רבי עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה אף על פי שאמרו אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים, אבל זן קטני קטנים, עד כמה, עד בן שש, כדרב אסי דאמר רב אסי קטן בן שש יוצא בעירוב אמו, ממאי מדקתני אם היתה מניקה מוסיפין לה על מזונותיה, מ"ט, לאו משום דבעי למיכל בהדה ?!

   וביאר רש"י שהטעם שדימתה הגמרא את חיוב האב לזון את ילדיו עד גיל שש להלכה שבן שש יוצא בעירוב אמו הינו מפני:

   ...שעדיין הוא צריך לאמו ובתרה שדיוהו רבנן אלמא עד שש צריך סיוע מאמו, וכשם שהבעל זן אותה כך זן אותו עמה.