כלל חברה לביטוח בעמ נ' דרור ואח'

פסק דין

בהמשך לדיון מהיום, לאחר שמיעת הנהגים שניהם , עיון בכל חומר הראיות בתיק וכן טענות ב"כ הצדדים בע"פ, ניתן בזאת פסק הדין כדלקמן:

לפני תביעה כספית שהגישה התובעת בסדר דין מהיר בסכום של 58,308 ₪ כנגד הנתבע 2 בגין נזקי רכוש שגרם לכלי רכבו של מבוטח התובעת באירוע תאונת דרכים מיום 23/5/11 במהלכו היו מעורבים שני כלי הרכב ואשר הנתבע 2 אחראי באופן בלעדי לקרות האירוע, שעה שסטה מנתיב הנסיעה שלו לנתיב הנסיעה של כלי רכבו של המבוטח ואשר התובעת שילמה לידי המבוטח את כל הנזקים שנגרמו כתוצאה מכך, בהתאם לחוו"ד שצורפה לתיק.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לקרות האירוע, המחלוקת היחידה נסבה סביב שאלת האחריות לאירוע כאשר כל צד טוען, כי הנהג האחר סטה לעבר כיוון נסיעתו וכתוצאה מכך, נגרמו לשני כלי הרכב נזקים.

נהג התובעת העיד באשר לנסיבות קרות האירוע ולדבריו, בעת שנסע בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים בכביש מהיר, לפתע חש בחבטה בחלקו האחורי של כלי רכבו, בצדו הימני, כתוצאה מכך, נהדף לעבר גדר ההפרדה בצדו השמאלי של הכביש, בשל המהירות הגבוהה הסתובב ונעצר בצד ימין של הכביש, על גדר ההפרדה.

לדבריו, הנתבע 2 התנצל בפניו על האירוע וטען כי איבד שליטה, ככל הנראה בשל פגם בבלמים.

עוד ציין נהג התובעת, כי כלי רכבו של הנתבע 2 סיים את האירוע כאשר הוא עם הפנים כנגד כיוון התנועה בנתיב השמאלי, כתוצאה מהאירוע והמהירות שבה נסעו שני כלי הרכב, בהתאם לתנאי הכביש.

הנתבע 2 העיד ביחס לנסיבות קרות האירוע, כאשר לדבריו הוא נוסע בנתיב הימני מבין שני הנתיבים במהירות של כ- 90 קמ"ש ואילו נהג התובעת נוסע בנתיב השמאלי כשלפתע נהג התובעת סוטה עם כלי רכבו לעבר נתיב נסיעתו וגורר אותו לצד ימין של הכביש, לאחר שאיבד שליטה.

מעבר לכך, לא ידע הנתבע 2 לציין, היכן פגעו כלי הרכב האחד במשנהו, היכן היו מוקדי הנזק בשני כלי הרכב והיכן נעצרו שני כלי הרכב מייד לאחר האירוע.

לטענת הנתבע 2, כלי הרכב הושבת בעקבות האירוע מבלי שהוא טרח לצלם את הנזקים הנטענים שנגרמו כתוצאה מהאירוע, לדבריו בשל נהיגה רשלנית של נהג התובעת וממילא מבלי שטרח להמציא אסמכתא לכך שכלי הרכב אכן הושבת כתוצאה מהאירוע.

מבין שתי הגרסאות, העדפתי באופן מובהק את גרסת הנהג מטעם התובעת, באשר גרסתו הייתה סדורה, עקבית וקוהרנטית, בקשר לנסיבות קרות האירוע מתחילתה ועד סופה לעומת הנתבע 2 אשר לא זכר את פרטי המקרה למעט העובדה כי הנהג מטעם התובעת סטה לעבר נתיב נסיעתו וגרם לאירוע התאונה.

למעשה בסופו של יום, מונחת בפני ביהמ"ש גרסה פוזיטיבית אחת, היא גרסתו של נהג התובעת אשר מתיישבת ומקבלת חיזוק במוקדי הנזק בכלי רכבו, אשר מצויים בשני צידי כלי הרכב, דבר שמתיישב עם הדיפה לעבר צד שמאל של הכביש ולאחריו, כתוצאה מהמהירות, נעצר בגדר ההפרדה המצויה בצדו הימני של הכביש.

עיון בתמונות הנזק בכלי רכבו של נהג התובעת מעלה, כי מוקד אחד, זה המצוי בצדו הימני מתאפיין במכה חזקה בחלקו האחורי – החל מהדלת האחורית והלאה לכיוון הגלגל האחורי , כתוצאה מהפגיעה שפגע בו כלי רכבו של הנתבע 2 , בעת שאיבד שליטה וסטה לעבר נתיב נסיעתו, בעוד שבצדו השמאלי ניכר כי מוקד הנזק דווקא נמצא בחלק האחורי והקדמי- כתוצאה מהפגיעה בגדרות ההפרדה.

אם נכונה הייתה גרסתו של הנתבע 2, כפי שהעיד והדגים במהלך הדיון עם כלי הרכב ( "צעצוע" ) שהנהג מטעם התובעת הוא זה שסטה לעבר נתיב נסיעתו, ניתן היה לצפות שמוקד הנזק בחלק הימני יהא בחלקו הקדמי ולא בחלקו האחורי וממילא לא סוג הנזק של מעיכה פנימה.

אם לא די בכך, הימנעות הנתבע 2 מלהציג אסמכתא ביחס להשבתת כלי רכבו ולמעלה מכך, תמונות של הנזקים שנגרמו לכלי רכבו כתוצאה מהאירוע, אשר היה בהם כדי לשפוך אור ביחס לנסיבות קרות האירוע , מובילה בהכרח למסקנה כי צירופן של אותן ראיות היה בהן כדי לתמוך בגרסת הצד שכנגד. עניין זה פועל לרעתו של הנתבע 2.

טענת הנתבע 2 וב"כ, לפיה הימנעות התובעת מהבאת עדים שנכחו בעת קרות האירוע בכלי רכבו של המבוטח, יש בה כדי לפגוע בגרסתו, דינה להידחות באשר כאמור, עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה מתחילתה ועד סופה ביחס לאחריות שיש להטיל לקרות האירוע באמצעות העדת הנהג מטעמה והמצאת חוו"ד כמו גם תמונות הנזקים שנערכו במסגרת חוו"ד שהוגשה כדין להוכחת גובה הנזקים.

הימנעות של צד מהבאת עדים, יכולה הייתה לכל היותר לפגוע בתובעת אילו היו מונחות בפני ביהמ"ש שתי גרסאות "מאויינות", כאשר ביהמ"ש לא יכול היה לקבוע בנסיבות של אותן גרסאות, איזה כלי רכב סטה לעבר כלי הרכב השני- במקרה כזה , היה מקום ליתן משקל להימנעות מהבאת עדים רלוונטים ואף לדחות את התביעה ואולם, במקרה שלפני, ישנה גרסה אחת בלבד המקבלת חיזוק במוקדי הנזקים בתמונות שצורפו כדין לחוו"ד ומשכך, אין צורך בהעדת עדים נוספים, שעה שהתובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה.

סוף דבר, התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי הנתבע 2 איבד שליטה על כלי רכבו, במהירות גבוהה של כ- 90 קמ"ש , בכביש מהיר ותוך כדי כך פגע בכלי רכבו של מבוטח התובעת וגרם לו לנזקים המפורטים כדין ומגובים בחוו"ד ערוכה כדין.

אם רצה הנתבע 2 לסתור את גובה הנזק יכול היה לבקש להגיש חוו"ד נגדית או לכל הפחות לחקור את השמאי מטעם התובעת ושעה שלא עשה כן, נותרה חוו"ד על כנה לצורך הוכחת הנזק.

אשר על כן, הנתבע 2 ישלם לידי התובעת את מלוא הנזקים שנגרמו כתוצאה מהאירוע ואשר הוכחו על ידה בסכום של 57,726 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, בנוסף יישא הנתבע 2 בתשלום האגרות ששולמו על ידי התובעת עבור ניהול התביעה , בתשלום עבור העד מטעם התובעת בסך של 400 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 6,000 ₪ ( כולל מע"מ)- סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.