כלל חב' לביטוח נ' אבו שהאב עאדל

החלטה

1. המשיב נהג את רכבו המסחרי ברהט ותוך כדי נסיעה שמע רעשים מכיוון גג המכונית. הוא עצר את רכבו, כשהמנוע נשאר מותנע, עלה לגג הרכב, הסיר משם אבן שנתקעה בגגון וכשירד לחזור לתא הנהג נחבל ברגלו.

בשל נזקו הגופני הוא תבע את המבקשת (חברת הביטוח) בעילת פלת"ד.

המבקשת (המבטחת) טענה כי המדובר אינו ב"תאונת דרכים" כמובנה בחוק הפלת"ד.

בית המשפט קמא (כב' השופט א. באומגרט) בהחלטתו מיום 23.5.10 דחה טענה זו וקבע כי האירוע התאונתי עולה כדי "תאונת דרכים".

זאת מתוך כך שהאירוע התרחש במהלך נסיעת המכונית, עצירתה לצורך בדיקת התקלה, הרעשים שנשמעו תוך הנהיגה והעובדה כי רגלו של התובע נחבלה בעת שעשה דרכו מתיקון התקלה (על גג המכונית) לשם כניסתו לתא הנהג ולהמשך הנסיעה (במכונית שמנועה פעל כל אותה השעה).

2.המבקשת (הנתבעת) משיגה על מסקנות ביהמ"ש קמא ומבקשת רשות לערער עליה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב (התובע) על נספחיהן איני מוצא מקום להיעתר לבקשה.

מממצאי העובדה שקבע ביהמ"ש קמא בהחלטתו (ועליהם אין המבקשת חולקת בנימוקי בקשתה) עולה כי התאונה התרחשה במהלך הזמן הקצר בו עצר התובע את מכוניתו במהלך נסיעתו עקב רעשים שבקעו מ"ארגז" הרכב, הוא עצר המכונית, איתר את התקלה ופנה לחזור ולהיכנס לתא הנהג שעה שמנוע המכונית עדיין פועל – ותוך כדי כך נחבל ברגלו.

פרשנות תכליתית והגיונית של אירוע זה מובילה לטעמי למסקנת ביהמ"ש קמא כי התאונה ארעה במהלך כניסתו של התובע לרכבו – ולצורך המשך הנסיעה.

העובדה כי הוא ניסה להיכנס לרכבו בנסיבות האמורות אינה משנה, גם לדעתי, ממהות מטרת הפעולה שבמהלכה נפגע – דהיינו כניסה לרכב לצורך המשך הנסיעה.

על כן – ומנימוקיו הנוספים של ביהמ"ש קמא – איני מוצא מקום להיעתר לבקשה.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות בקשה זו בסכום של 5000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"א, 04 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: