כיצד יש לסווג שכר טרחת עו"ד לעניין איזון הכנסה

א.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ש' הימן) בתמ"ש 33627-02-13 מיום 13.4.15. ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה שהגיש המבקש מס' 1 למתן הוראות לאקטואר, אשר מונה על מנת שישום ויעריך את כלל הזכויות והחובות שצברו בני הזוג – המבקש מס' 1 והמשיבה, מיום נישואיהם – ****– ועד למועד האיזון/הקרע – *****

            הבקשה שלפני מעלה שאלה מרכזית אחת, והיא הכיצד יש להתייחס לתקבולים -שכר טרחה, אשר נתקבלו בפועל בידי אחד מבני הזוג, עורך דין במקצועו, לאחר המועד הקובע – מועד האיזון, בגין שירות שנתן במסגרת טיפולו בתיקי ***** של לקוחות ואשר נפתחו במהלך הנישואין.

             לטענת המבקש, אלה אינם בני איזון, מטעמים רבים, אך בעיקר, משום המועד בו נתקבלו ומשום שבעת האיזון תילקח בחשבון הכנסתו של** עצמאי לפי שומה שנתית בגין התקופה עד למועד הקרע. על כן, מוסיף המבקש, כי כשם שאין לנטרל מהכנסתו השנתית בתקופה הרלוונטית את ההכנסה מתיקים שנתקבלו לטיפולו לפני הנישואין, כך אין מקום לאזן הכנסה שהופקה לאחר המועד הקובע, אף אם מתיקים שנתקבלו במהלך התקופה הרלוונטית.  

ב.         בית משפט קמא קבע כי יש לאפשר לאקטואר להשלים בדיקותיו בהתאם לאמור במכתבו מיום 2.3.15- כך שתונח לפניו הכרטסת הספציפית של כל תיקי ***** אשר היו בטיפולו של המבקש, וזאת ביחס לתקופה מהמועד הקובע – מועד האיזון – "ועד היום", וכן פירוט שכר הטרחה שהתקבל לאחר מועד האיזון בכל תיק מאותם תיקים. יחד עם זאת, בית משפט קמא לא הכריע בשאלה כיצד יש לסווג הכנסות אלה  כבני-איזון או שאינם כאלה, והותיר את ההכרעה בעניין זה לשלב מאוחר יותר, תוך שהוא מבקש מהאקטואר לחוות את דעתו במחלוקת זו.

ג.          כנגד החלטה זו יוצא המבקש מס' 1 חוצץ (הבקשה הוגשה בשם ארבעה, אך הרלוונטי לענייננו הוא המבקש מס' 1), ולטענתו על בית משפט קמא היה להורות אחרת, ולא לחשוף לפני האקטואר, בוודאי לא לפני המשיבה, מידע אודות הכנסות שהופקו מתיקים שנפתחו בתקופת הנישואין, אך נתקבלו לאחר המועד הקובע. זאת ועוד, המבקש טוען כי בית משפט קמא נמנע מלהחליט בשאלה העקרונית שלעיל, אף שחובה היה להכריע בה לאור הבקשה שהניח לפניו, בה טען מפורשות, כי מידע זה אינו רלוונטי למחלוקת נשוא אותו הליך, וכי חשיפתו פוגעת באופן בלתי מידתי בפרטיותו, בסודות עסקיים לרבות אלה של לקוחותיו.

            כאמור, המבקש טוען כי המידע הרלוונטי ביחס להכנסה, הוא זה המצטמצם לכדי תקופת הנישואין ועד המועד הקובע בלבד, אחרת גם תקבולים שנתקבלו במהלך הנישואין, בגין שירות שניתן טרם הנישואין, אינם בני-איזון.

ד.         לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, החלטתי לבקש את תשובת המשיבה, וזו הוגשה. מאוחר יותר התקיים דיון לפני, במהלכו אפשרתי לצדדים להשלים את טיעוניהם. לאחר ששקלתי בדבר ובשים לב למכלול החומר שהונח לפני, אני מחליט לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והערעור הוגש על פיה. יחד עם זאת, אני מחליט לדחות את הערעור. את טעמי אפרט בקצרה.

ה.         אכן, וכטענת המבקש, על השופטת קמא היה להכריע בשאלת סווג ההכנסות, אותה הגדירה כ"עקרונית" והיא זו שעמדה במוקד ההתדיינות לפניה בעקבות בקשת המבקש "למתן הוראות", שם העלה טענותיו אלה, וביקש הכרעה. הדברים אמורים במיוחד שעה שהמבקש מתנגד לגילוי מידע בנוגע להכנסות ולתיקים הקשורים בהן וטוען, כי חשיפתו הינה מיותרת ומהווה פגיעה בפרטיותו, סודותיו העסקיים ומערכת יחסיו עם לקוחותיו.

בהקשר זה אוסיף, כי דחיית ההכרעה בשאלת הרלבנטיות עד לאחר גילויים של המסמכים והמידע, תתאפשר אך במקרים מיוחדים, מצומצמים וחריגים, שעה שלא ניתן לדעת מראש האם במסמכים כלול מידע רלוונטי, ולשם כך נדרש העיון בהם עצמם. שונה הדבר כאשר מתעוררת מחלוקת עקרונית והיא ביחס לרלוונטיות של תיעוד על הכנסות לאחר המועד הקובע מתיקים שנתקבלו לשם מתן שירות לפניו, כפי המקרה שלפני.