כיאל נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקש עותר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מחודש נובמבר 2010.

המשיבה מתנגדת לבקשה ולאחר שחזרתי ועיינתי בחומר שהוגש ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את עמדתה ולדחות את הבקשה.

מתברר כי הקנס שבדוח התנועה שולם. משמעות עובדה זו היא כי המבקש הודה בעבירה שבדוח, הורשע על פי הודאתו, נידון לעונש של קנס, ובעצם התשלום אף קיים את פסק הדין. מכאן שמדובר בפסק דין חלוט שאין לבית המשפט סמכות לבטלו - ראו לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל; רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל; רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל.

הארכת מועד להישפט לאחר התשלום אפשרית במקרים מיוחדים ויוצאי דופן בהם לא ידע אדם, ולא יכול היה לדעת על ההליכים נגדו. לא זה המקרה שבפניי בו קיבל המבקש את הדוח, והעביר אותו לאחר על מנת "שיטפל בו". מרגע שידע המבקש על הדוח נגדו חייב היה לפעול בעצמו להגיש בקשה להסבתו או בקשה להישפט לבית המשפט, אין הוא יכול לסמוך על אחר שיעשה כן עבורו ואין הוא יכול לפנות לבית המשפט קרוב לשנתיים לאחר המקרה ולבקש הארכת המועד.

בנסיבות דומות דחה בית המשפט המחוזי בחיפה בקשתו של אזרח אשר אף הוא כמבקש כאן קיבל לידיו דוח תנועה והעבירו לטיפול הנהגת:

"עינינו הרואות, המערער קיבל את הדו"ח לידיו, ומכאן שידע על קיומו, הוא העבירו לאמו בכדי שתשלמו ואכן כך היה. המערער לא קיבל כל ייעוץ משפטי, לא השכיל לקרוא את הודעת תשלום הקנס, שם כתוב במפורש, שישנה אפשרות לבטל את הד"ח ולשם כך יש לפנות לתובע, תוך 30 יום. כיום אחרי זמן רב, בא המערער ומבקש לשנות את רוע הגזירה.  כאמור, בענייננו אין מחלוקת שהמערער קיבל הודעת הקנס וידע עליה, מכאן שאין לערכאת הערעור דרך להתערב כמובא לעיל".

עפ 2626/07 אבני אהוד נ' מדינת ישראל.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"ב, 16 יוני 2012.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: