כורש ואח' נ' דרחי ואח'

פסק דין

1. בפני ערעורם של המערערים על שתי החלטותיה של כבוד רשמת ההוצאה לפועל, דואני- בהירי מיכל שניתנו בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-84479-12-0 , מיום 08.05.13, בה דחתה את בקשתם של המערערים בטענת "פרעתי" והשיתה עליהם הוצאות ושכ"ט עו"ד , ומיום 10.06.13 בהחלטה זו מתייחסת כבוד הרשמת לטענת המערערים לפיה חוות הדעת שניתנה על ידי השמאי גולדברג פסולה מאחר והוא אינו השמאי שמונה על פי פסק הדין.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו:

2. בתאריך 27.09.12 נפתח תיק ההוצאה לפועל על ידי המשיבים לביצוע פסק דין מתאריך 10.06.12 בתא"מ 6606-09-09 .

פסק הדין מתייחס להסכמות הצדדים בנוגע לעבודות האיטום אשר קיבלו תוקף של פסק דין לפיהן ההנחיות לצורך ביצוע האיטום תינתנה על ידי השמאי גרינברג שיקבע את אופן ביצוע האיטום, ולהוראות בית המשפט בנוגע לעבודות האיטום ולעלות עבודות התיקונים בביתם של המשיבים אשר ההכרעה בעניין זה נמסרה לבית המשפט בדרך של פשרה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט.

בתאריך 09.04.13 נקבע דיון בטענת "פרעתי" שהגישו המערערים , בהחלטתה קבעה כבוד הרשמת כי השמאי גרינברג יאשר את עבודות האיטום אם בוצעו , אם לא בוצעו עבודות האיטום יישאו המערערים בעלות השמאי ובהוצאות ההליך.

המערערים הגישו בקשה נוספת לכבוד הרשמת , לאחריה הוגשה הבהרה מטעם המשיבים בה צרפו את חוות הדעת של השמאי גולדברג לפיה העבודה לא בוצעה.

חוות הדעת של השמאי גולדברג , אשר בזמנו עבד במשרדו של גרינברג.

בתאריך 30.04.13 ניתנה על ידי כבוד הרשמת החלטה הקובעת כי על פי פסק הדין השמאי יהיה גרינברג ולא ברור מדוע הוגשה חוות הדעת של השמאי גולדברג וביקשה הבהרה מהמשיבים לעניין זה.

המשיבים הגישו הבהרה , בתאריך 08.05.13 ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות ערעור זו בה קבעה כבוד הרשמת כי העבודות לא בוצעו וחייבה את המערערים בהוצאות.

המערערים טענו טענות נוספות, בהחלטתה מתאריך 10.06.13 דחתה את טענות המערערים בשנית אך קבעה כי המערערים יודיעו האם הם עומדים על כך שחוות הדעת תינתן על ידי השמאי גרינברג , שאם כך אינה מוסמכת להורות על קבלת חוות הדעת של השמאי גולדברג, בניגוד לאמור בפסק הדין.

דיון והכרעה:

3. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 קובע כי צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 19 לחוק העוסק בטענת "פרעתי" ניתנים לערעור בזכות בפני בית משפט שלום ואין צורך בקבלת רשות כפי שניסחו המערערים את בקשתם.

לאחר שעיינתי בעיקרי הטיעון שהגישו הצדדים בהם פורטו טענותיהם מצאתי כי דין הערעור להתקבל.

לאחר עיון מעמיק בנתונים שלפניי מתברר כדלקמן:

4. בתאריך 10.06.12 ניתן פסק הדין על ידי כבוד השופטת כוכבה לוי שקבע כי יש לבצע את עבודות האיטום וכי השמאי מטעם המשיבים הוא שיאשר את עבודות האיטום. כבוד השופטת קבעה כך: "השמאי מטעם התובע יוזמן לאישור עבודות האיטום עד ולא יאוחר מ 08.08.12 . היה ולא יאשר את עבודות האיטום ניתנה אורכה של 14 ימים נוספים להשלמת עבודות האיטום".

בהתאם להוראות פסק הדין , קבעה כבוד הרשמת בהחלטתה מתאריך 09.04.13 כי השמאי גרינברג הוא שיאשר האם בוצעו עבודות האיטום .

המערערים הגישו בקשה בטענת פרעתי בה טענו כי ביצעו את עבודות האיטום.

המשיבים טענו כי המערערים לא ביצעו את עבודות האיטום, ולתמיכת טענותיהם הביאו את חוות הדעת של השמאי גולדברג , אשר בזמנו עבד במשרדו של גרינברג.

בתאריך 30.04.13 ניתנה על ידי כבוד הרשמת החלטה הקובעת כי על פי פסק הדין השמאי יהיה גרינברג ולא ברור מדוע הוגשה חוות הדעת של השמאי גולדברג וביקשה הבהרה מהמשיבים לעניין זה.