כוכבי נ' כוכבי ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות ברע"צ 30048-01-10 (כב' השופטת ר. שמולביץ) מיום 12.04.11, אשר דחה ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 29.12.09, שניתנה בתיק הוצאה לפועל (רחובות) 21-03757-06-3, בגידרו נדחתה בקשה בטענת "פרעתי" שהגיש המבקש- הוא החייב בתיק הוצאה לפועל שמנהל נגדו המשיב 1 (להלן "המשיב").

מפסק דינו של בימ"ש קמא עולה כי בתיק ההוצאה לפועל הוגש לביצוע פסק דין שניתן ביום 09.06.06, במסגרתו חוייב המבקש לשלם למשיב 1 סכומי כסף שונים.

בהחלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל נקבע כי טענות המבקש במסגרת טענת "פרעתי" הן מסוג "טענת קיזוז נטענת" להבדיל מ"טענת קיזוז מוכחת" ואשר על כן דינן להידחות.

בפסק דינו של בית משפט קמא נבחנו שוב טענות הקיזוז להן טען המבקש בחון היטב, ושוב נקבע כי אין מדובר בטענת קיזוז מוכחת, ומכל מקום- כדברי בימ"ש קמא "מדובר בהתחשבנות שטרם הסתיימה ואשר תוצאתה לעת הזו אינה ידועה, ודאי שלא הוכחה כדבעי" ואשר על כן, דין הערעור להידחות.

טענת המבקש בפני הינה כי מדובר בהודאת חוב מצידו של המשיב, ואשר על כן מדובר בטענת קיזוז שיש לדון בה ולקבלה במסגרת טענת הפרעתי לה טען המבקש. עוד טוען המבקש כי בין הצדדים מחלוקת האמורה להתברר בבית המשפט המחוזי, ובימ"ש קמא לא היה מוסמך לקבוע קביעות התלויות בהכרעת בית המשפט המוסמך.

דין הבקשה להידחות ללא צורך בקבלת תשובת הצד שכנגד.

הלכה מושרשת היא כי לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת נגדר עניינם של הצדדים (ר' לאחרונה בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית, מיום 23.05.11, וכן ר' רע"א 5336/06 מיום 25.03.07).

בעניין שבפני לא מצאתי כי מהבקשה עולה שאלה עקרונית כלשהי החורגת מהסכסוך הפרטני שבין הצדדים.

המחלוקת העזה בין הצדדים היא הנותנת כי אין מדובר בטענת קיזוז מוכחת, ואשר על כן מקומה של המחלוקת להתברר בבית המשפט המוסמך, ולא בפני רשם ההוצאה לפועל, כפי שנעשה בפועל, וכי בית המשפט המחוזי בתל אביב הוא זה אשר ידון בהמשך במחלוקות הכספיות שבין הצדדים ( ר' סע' 2.5 לבקשה שבפני).

ככל שיהיה בעתיד בידי המבקש פסק דין המחייב את המשיב לשלם לו סכום כספי, הוא יוכל לקזז בין שני החיובים המעוגנים בפסקי דין.

בשלב זה, מחזיק המשיב בפסק דין חלוט, בעוד שטענותיו של המבקש, לכל היותר, מתבררות בבית המשפט. אשר על כן "ידו של המשיב על העליונה" במובן זה שאת פסק הדין בו הוא מחזיק ניתן לבצע בלשכת ההוצאה לפועל, מה שאין כן באשר לטענות המבקש, אשר טרם הוכרעו, וע"כ בדין נדחתה בקשה בטענת "פרעתי" שהגיש.

יפים לעניין זה דבר בית המשפט בעליון ברע"א 5336/06 עו"ד גיל פרמינגר נ' עיריית חיפה (פורסם ב"נבו", החלטה מיום 25.03.07):

"לגופו של עניין יאמר, כי ככלל נהוג להבחין בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קיימת פרושה זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שזו זכות חלוטה ושוב אין הזוכה יכול להלין על קיומה. זכות קיזוז קיימת תתיכן גם "כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהיתה בין הזוכה לחייב"... לא כן זכות קיזוז השנויה במחלוקת. טענה כזו אמורה להעמיד לטוען עילת הגנה בפני תביעת יריבו ובירורה של טענה כזו חורגת מגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי". (ההדגשה שלי ו.פ).

כאמור, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"א, 29 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: