כוכבי נ' כהן ואח'

פסק דין

1.ביום 11.11.09 אירעה תאונת דרכים בה היה מעורב רכב נהוג על ידי התובע ורכב נהוג על ידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2.

לטענת התובע, בעודו נוסע בדרך הראשית, הגיחה לפתע הנתבעת 1 מרחוב צדדי, חסמה את נתיב נסיעתו, פגעה ברכבו וגרמה לנזק בצד הימני של הרכב, כאשר עלות התיקונים והנזקים העקיפים הסתכמו ב- 15,263 ₪.

2. הנתבעות 1 ו-2 הכחישו את הנטען בכתב התביעה, וטענו כי הנתבעת 3 עצרה כדי לאפשר לנתבעת 1 לצאת ולהשתלב בתנועה, והתובע לא המתין ועקף את הנתבעת 3 וכך נגרמה התאונה.

בנסיבות אלו ביקש התובע להוסיף את הנתבעת 3 כנתבעת רלוונטית, וכתב התביעה תוקן בהתאם.

הנתבעת 3 התגוננה בטענה כי היא נתנה זכות קדימה לנתבעת 1, התובע עקף אותה בעודה עומדת וכך נגרמה התאונה.

3. במועד הדיון חזרו הצדדים על גרסאותיהם.

התובע הציג תמונות של המקום ואין מחלוקת כי הוא והנתבעת 3 נסעו ברחוב הראשי, וכי הנתבעת 1 היתה אמורה לצאת מרחוב צדדי והיה זה מחובתה לתת זכות קדימה.

לטענת התובע מכוניתה של הנתבעת 3 עמדה בצד, והוא עבר אותה והמשיך בנסיעה ובדיוק באותו רגע יצאה הנתבעת 1 ופגעה בו, וכך נגרמה התאונה.

הנתבעת 1 והנתבעת 3 תיארו נסיבות אחרות, כאשר הנתבעת 3 הסבירה כי היא היתה אמורה לפנות לאותו רחוב צדדי ממנו הגיעה הנתבעת 1, ובשל העובדה כי מדובר ברחוב צר, לא התאפשרה לה הפניה טרם שתצא הנתבעת 1 מהמקום.

בנסיבות אלה עצרה הנתבעת 3 את רכבה ואיפשרה לנתבעת 1 לעבור, אלא שהתובע שהיה מאחוריה לא המתין, עקף אותה במסלול הנגדי וכך נגרמה התאונה.

הנתבעת 1 תמכה בגירסת הנתבעת 3 לגבי הנסיבות, והסבירה כי היא קיבלה את זכות הקדימה מהנתבעת 1, ועל כן יצאה לרחוב הראשי כשלפתע הגיח התובע מהמסלול הנגדי וגרם לתאונה.

4.מתאור העובדות על ידי הצדדים עולה כי הנתבעת 1 שהיתה אמורה לתת זכות קדימה, קיבלה את זכות הקדימה מהנתבעת 3, והתובע שהגיע מאחור יצא מנתיב נסיעתו כדי לעקוף את הנתבעת 3, וכך נגרמה התאונה.

לטעמי, הנסיבות שתוארו על ידי הנתבעות אינן חריגות, ובהחלט עשוי להתרחש מצב שבו נהג שלו זכות הקדימה יתן אותה לאחר כדי לפנות לעצמו דרך, וכך נהגה הנתבעת 3.

הנתבעת 1 פעלה כפי שהתחייב מאותן נסיבות, אולם היה עליה לצפות אפשרות שרכב יגיע גם מהצד הנגדי, ואילו היתה מסתכלת לכיוון ממנו הגיע התובע, היתה יכולה להבחין בו מבעוד מועד ולמנוע את התאונה.

גם התובע לא פעל כפי שצריך היה, בשעה שעקף את הנתבעת 3 בנתיב הנגדי, ולא המתין עד שהנתיב בו נסע יתפנה.

בנסיבות שתוארו ובהתחשב באחריותו של כל צד לאירוע, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת בעיקרה על התובע ובחלקה על הנתבעת 1, ואני מחלקת את האחריות 60% על התובע ו-40% על הנתבעת 1.

אינני מוצאת אחריות לנתבעת 3.

5. ולגבי הנזק – התובע צירף חוות דעת שמאי לגבי הנזקים שנגרמו, עלות שכר טרחת השמאי, ירידת ערך לרכב, הפסד ימי עבודה והשבתה, ובסך הכל

15,263 ₪.