כובשי נ' אור חיים ואח'

החלטה

לאחר עיון בטענות הנתבעים 3-2, הם המבקשים - לא נמצא מקום לביטול פסק הדין מיום 30.10.12 (אשר ניתן ע"י כב' הרשם בן שלו) וכן לא נמצא מקום לביטול פסק הדין מיום 21.12.12 (שניתן ע"י מותב זה).

התובעת הגיבה בהרחבה לבקשה והאמור בתגובתה מספק מענה לטענות שבבקשה. המבקשים לא טרחו להשיב לאותן הטענות. מבלי למעט מהאמור בתגובה, אני מוצאת להדגיש הדברים הבאים:

1.אין מקום לטענה כי המבקשים לא היו מודעים להליך, מקום בו נכחו בדיון ביום 9.10.11 והיו מודעים להחלטה שניתנה בתום הדיון. ככל שהסיכומים שהוגשו לאחר מכן, ע"י אחיהם, היו על דעתם (ר' סיכומים מיום 31.1.12), ממילא בדין ניתנה ההחלטה מיום 12.7.12. ככל שאותם סיכומים לא הוגשו על דעתם, אזי היה ניתן לדחות כלל טענותיהם ולו על בסיס בחירתם שלא להגיש סיכומים (בשים לב לכך שהתקנות מתייחסות לאמור כהעדר התייצבות).

2.מכל מקום, ההחלטה שניתנה לאחר הסיכומים, ביום 12.7.12, הודבקה על בתי שני המבקשים (ר' אישורים באשר להמצאה במחשב בית המשפט ביום 15.7.12).

בדין הדגישה התובעת בתגובתה כי בהחלטה שניתנה אז, לאחר חקירות הנתבעים גם נקבע, כי טענות נתבעים 3 ו- 2 באשר לעצם ערבותם, קרסו בחקירה הנגדית וכי הנ"ל למעשה מודים בערבותם לחוב אחיהם.

ויוטעם, המבקשים היו מעורבים בהליכם שלאחר אותה החלטה ולא רק באמצעות אחיהם (ר' להלן האמור בשולי סעיף 5).

3.זאת ועוד, פסק הדין שניתן בהמשך לאמור, ביום 30.10.12, בהעדר הפקדה - הומצא לשני המבקשים (בעניין זה ר' אישורים על המצאות, בתיק בית המשפט, ביום 31.10.12).

4.משעולה כי עד כאן היו המבקשים מודעים להליכים, נשמרו זכויותיהם והם לא העלו כל טענה - ממילא נותר עוד לדון רק בעניין העמידה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג - 1993. כזכור, כדי לאפשר סיום ההתדיינות ויתרה התובעת על כל ריבית החורגת מכך. לפיכך, לכאורה אף ללא דיון, או תגובה נוספת, כל שנותר היה השלמה פורמאלית של פסק הדין באשר ליתרה ושכר טרחת בא כוח התובעת (כפי שאכן נעשה בפסק דין מיום 21.12.12). אפילו יונח כי ההחלטה מיום 12.11.12 שנתנה זכות תגובה למען הזהירות, לא הומצאה כדין למבקשים, משום שהומצאה רק לאחיהם - מכל מקום, פסק הדין המשלים מיום 21.12.12 - הומצא למבקשים (ר' אישורי מסירה שצורפו כנספח ג' לתגובה). גם אישורים אלה מאיינים הטענה לאי ידיעת המבקשים על ההליכים.

יוער כי לנוכח טענת המבקשים כאילו לא ידעו על פסקי הדין (טענה הנסתרת במסמכים שבתיק), ממילא לא ניתן טעם מספק באשר להגשת הבקשה לביטול פסקי הדין רק במחצית השנייה של חודש מאי ולאחר שחלף המועד לעשות כן.

5.אני מוצאת להפנות בשולי הדברים להודעת הנתבעים הנושאת תאריך 8.11.12 ואשר הוגשה לבית המשפט ביום 11.11.12, המהווה אישור נוסף לידיעת הנתבעים על מתן פסק הדין הראשון. ככל שיטען כי אף שנכתבה בשם הנתבעים, הוגשה רק ע"י אח המבקשים, אני מפנה עוד להודעות עליהם חתומים גם המבקשים בעצמם, בדבר הסכמתם לפנות לגישור (ר' 22.8.12 וכן 2.9.12). הודעות אלה שוללות הטענה כאילו לא היו מעורים ולא ידעו מה קורה בתיק מאחר ואחיהם הטעה אותם.

בהמשך לאמור בתגובה המפורטת של התובעת, לאמור בהחלטת כב' הרשם בן שלו מיום 12.7.12 המלמדת למעשה גם על קריסת טענות המבקשים לגופן ולאמור לעיל - אין מקום לביטול איזה מפסקי הדין והבקשה נדחית.

(יוער כי ביום 15.1.13 רק נחתמה פסיקתה באשר לעולה משני פסקי הדין שניתנו כאמור).

המבקשים ישלמו לתובעת בגין הוצאות הבקשה סך של 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"ג, 22 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: