- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
כהנא ואח' נ' ליפוביץ ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות חדרה |
16259-04-13
29.10.2013 |
|
בפני : רקפת סגל מוהר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. דוד כהנא 2. תמר כהנא |
: 1. בלה ליפוביץ 2. 1.ריבה בלר |
| פסק-דין | |
פסק דין
1.בתאריך 14.8.12 התקשרו התובעים עם הנתבעות בהסכם (להלן: "ההסכם") לרכישת דירתן ברח' מיכאל חזני 16/13 בחדרה (להלן: "הדירה").
2.בסעיף 5 להסכם התחייבו הנתבעות למסור לתובעים את החזקה הבלעדית בדירה "בתוך 60 יום מיום שיתקיימו כל התנאים המפורטים בסעיף 6.2 וזאת בכפוף לתשלום מלוא התמורה". התובעות התחייבו לתשלום פיצוי קבוע ומוסכם מראש בסך 150 ₪ בגין כל יום של איחור במסירת החזקה החל מן היום השמיני לאיחור בפועל.
בסעיף 13 (א) להסכם נקבע כי: "הדירה כוללת את כל המחובר אליה דרך קבע לרבות כל מה שמיועד להיות מחובר אליה דרך קבע".
3.לטענת התובעים, על אף שמלוא תמורת הדירה שולמה על ידם ביום 27.12.12 מסרו להם התובעות את החזקה המשפטית בה רק ביום 15.1.13 ואילו בפועל נמסרה להם הדירה בתום תקופת שכירות של הנתבעות בה למשך חודש נוסף.
4.מנגד, טוענות הנתבעות כי מסירת החזקה בדירה לתובעים בוצעה במועדה שכן מלכתחילה אמורה היתה היא להתבצע בתוך 60 ימים מיום שעזבון המנוח ישראל ליפוביץ' ז"ל בדירה יירשם מכח צו קיום הצוואה על שם הנתבעות בלשכת רישום המקרקעין ותירשם בה גם הערת אזהרה לטובת התובעים.
לטענת הנתבעות, לנוכח העובדה שהעזבון נרשם בלשכת רישום המקרקעין ביום 14.11.13 והערת האזהרה לטובת התובעים נרשמה רק ביום 3.12.12, לא היו הן חייבות לפנות את הדירה לפני ה- 1.2.13, מה עוד שהן הודיעו לתובעים מראש על כוונתן לפנות את הדירה ביום 15.1.13 ולאחר מכן – בהסכמת התובעים – הן נשארו בדירה למשך חודש נוסף ושילמו להם דמי שכירות.
5.בכתב התביעה מוסיפים התובעים וטוענים כי בעת שהדירה נמסרה לידיהם נדהמו הם לגלות כי בניגוד להבטחותיהן בעל פה ובכתב, נטלו הנתבעות עמן את שלושת המזגנים שהיו בדירה. אלא, שבמהלך עדות התובע בבית המשפט אישר הוא כי מעולם לא דיבר עם מי מהנתבעות אודות מזגנים אלה וכי מי שהבטיח הבטחות בעניין זה היה המתווך שלא הסכים להעיד על כך בבית המשפט בטענה ש"זה יקלקל לו את הפרנסה".
6.לטענת הנתבעות, במהלך המשא ומתן שהתנהל ביניהן לבין התובעים לא סוכם ולא הובטח להם בשלב כלשהו כי המזגנים ייחשבו ככלולים במחיר הדירה. לתפיסתן, המזגנים אינם נחשבים ככאלה ה"מחוברים לדירה דרך קבע" ולטענתן הכוונה בסעיף 13(א) הנ"ל להסכם היתה לדלתות, חלונות וארונות מטבח, אך לא למזגנים עיליים שניתן בקלות להורידם או להחליפם.
7.טענה נוספת של התובעים, שהועלתה על ידם במסגרת בקשה לתיקון כתב התביעה, נוגעת לברז המטבח אשר רק לאחר כניסתם לדירה הסתבר להם כי הוא אינו מחובר לצנרת (ר' תצלום – ת/2ג'). בהקשר זה מייחסים התובעים לנתבעות מעשה הסתרה מכוון.
הנתבעות המודות בכך שהברז במטבח אינו מחובר לצנרת, טוענות כי במהלך 20 השנים שהן גרו בדירה לא היה להן צורך בברז זה וכי הן השתמשו בברז אחר נוסף שנמצא בחלל המבטח, מאחורי דלפק (ר' תצלומים ת/2א'-ב')
8.בטענה כי למעשה זכאים הם לפיצוי כספי כולל בסך 50,150 ₪ + 4,000 ₪, עותרים התובעים לתקרת סכום התביעה האפשרי בסך 33,200 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה) ומסבירים כי לתפיסתם מגיעים להם פיצויים בסך 1,950 ₪ בגין 13 ימי האיחור במסירה, 8,200 ₪ בגין עלות 3 המזגנים, 40,000 ₪ שהינו הפיצוי המוסכם על פי ההסכם ו- 4,000 ₪ בגין התקנת צנרת לברז המטבח.
9.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם, דעתי היא כי דין עיקרי התביעה להידחות, ואלה נימוקי:
א.בכל הנוגע למועד מסירת הדירה התרשמתי כי לכל היותר מדובר באי הבנת הצדדים את משמעות סעיף 6.2. להסכם, באותו האופן. מעבר לכך, אני סבורה כי בהסכמתם להשכיר לנתבעות את הדירה החל מיום 15.1.13 נתנו התובעים הסכמתם למפרע לכל איחור שהיה במסירתה להם במועד, אם אכן היה כזה.
ב.באשר למזגנים – התובע עצמו אישר כאמור כי מי שהבטיח לו שיקבל את 3 המזגנים כחלק מהדירה היה המתווך אשר סרב להעיד על כך בבית המשפט.
משבמזגנים עיליים ביתיים עסקינן, אין לי אלא להפנות אל המבחנים שנקבעו לעניין זה בפסיקת בתי המשפט הקובעת כי יש לבחון שאלה זו ב"מבחן הכוונה" שהוא המבחן העיקרי ואשר עניינו בשאלה אם היתה כוונה לחיבור של קבע או לחיבור ארעי. מבחני העזר הנוספים שנקבעו בפסיקה הם "המבחן הפיסי" שעניינו בשאלה אם האובייקט ניתן להפרדה מן המבנה מבלי שייגרם נזק ממשי לאחד מהם, "המבחן הכלכלי" שעניינו בשאלה אם האובייקט יאבד שיעור ניכר משוויו עקב ההפרדה, "מבחן אופי וזהות האובייקט", "מבחן זהות המקרקעין וערכם הכלכלי לאחר הניתוק" ולבסוף גם "מבחן השכל הישר" (ר' סיכום ההלכה בדנ"א 5200/13 מלונות צרפת ירושלים בע"מ נ' מנהל מס שבח אזור ירושלים).
לטעמי, כי על פי כל אחד מן המבחנים שפורטו לעיל, לא יכולים המזגנים נשוא תביעה זו להיחשב ככאלה המחוברים חיבור של קבע לדירה.
ג.לעניין ברז המטבח – בתשובה לשאלתי, אישרה נתבעת 2 כי היא וכך גם הנתבעת 1, לא אמרו לתובעים שהברז באחד הכיורים לא עובד וכדבריה: "הוא לא שאל ואני לא אמרתי. שם צריך לעשות תיקון קטן, אני מוכנה לשלוח אינסטלטור".
לצד זאת, התובעים עצמם אשר הגישו את כתב תביעתם לבית המשפט ביום 5.4.13 ולגרסתם נכנסו אל הדירה במחצית חודש פברואר 13, טוענים כי הבחינו בכך שהברז לא מחובר לצנרת רק לאחר מועד הגשת התביעה. משכך, ומשלא בדקו את הדירה על כל רכיביה בטרם החליטו על רכישתה ו/או בטרם נכנסו אליה, סבורני כי יש להם תרומה לנזק שלטענתם נגרם להם בעניין זה.
10.סוף דבר – הנני מחליטה לדחות את התביעה ככל שהיא נוגעת לרכיבי הנזק הנטענים ביחס למועד מסירת הדירה ולמזגנים, ולקבלה בחלקה בכל הנוגע לנושא ברז המטבח.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
