כהן שור נ' טולדנו ואח'

פסק דין

1. תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שארעה בין רכב התובעת לבין רכב נתבע 1 (להלן – "הנתבע").

2. אין מחלוקת בין הצדדים אודות כך שהתאונה ארעה במקום המתואר בכתב התביעה, דהיינו: ביציאה מתחנת דלק הסמוכה למחלף הסירה, כאשר התובעת יצאה מתחנת הדלק.

3. לטענת התובעת, היא יצאה מתחנת הדלק ונעמדה ביציאה מהתחנה, כאשר רכב הנתבע, שיצא ממקום סמוך, פנה אף הוא לכיוון שהיא רצתה לפנות אליו ופגע בה.

4. לטענת הנתבע, הוא אכן יצא מהמקום אותו תארה התובעת, אך הדגיש, כי הוא כבר השתלב לנתיב בו רצה לנסוע ודווקא התובעת היא זו שפגעה בו בצד.

5. לאחר ששמעתי את העדים, ואציין כי התובעת לא הביאה את העדה שהיתה נוכחת בתאונה יחד איתה, המסקנה המתבקשת היא שהתביעה שלפני לא הוכחה. התובעת לא ידעה לומר היכן נפגע רכב הנתבע, ובנסיבות אלה, לא ברור כיצד קרתה התאונה, גם על פי גרסתה.

6. יודגש, כי כאשר רכב יוצא מתוך דרך צדדית, כפי שהתובעת ציינה שעשתה במקרה דנא, חובת זהירות מוגברת רובצת לפתחו. אכן, כלל זה חל גם על הנתבע, אך ברשלנות תורמת של הנתבע לא די לתובעת כדי לצאת ידי חובת ההוכחה הרובצת לפתחה. כידוע, המוציא מחברו עליו הראיה, ולא הובאה לפני ראיה באשר לרשלנות של הנתבע אשר מצדיקה פסיקת פיצוי.

7. הנתבע, שעדותו מקובלת עלי, ציין כי נציג חב' הביטוח – שבאופן מקרי היא אותה חברה לשני הצדדים – המליץ כי שני הצדדים ישאו איש בהוצאותיו, ועל כן הוא לא הגיש תביעה מטעמו למרות שנגרמו לו נזקים גדולים מאלה של התובעת. אכן, בהתחשב בנסיבות התאונה, דומה כי המלצה כגון זו היתה במקומה, ומן הראוי שכל צד ישא בהוצאותיו הוא.

8. אשר על כן, אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תש"ע, 17/03/2010 במעמד הנוכחים.

שאול אבינור, שופט

הוקלד על ידי: איריס עמרם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: