כהן נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין

1. בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם) מיום 15.7.2018 בעמל"ע 51446-07-17, אשר קיבל בחלקו ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו ועל פסק דינו המשלים של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 16.7.2017 ומיום 25.2.2018, בהתאמה, בבד"א 54/17, אשר דחו את ערעורו של המבקש על החלטתו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מיום 5.2017 בבד"מ 08/17.

2. נגד המבקש הוגשה בקשה להשעיה זמנית מעיסוק בעבודתו כעורך דין בהתאם להוראות סעיף 78(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: החוק), בגין כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו ונגד נאשמים נוספים בבית משפט השלום בתל-אביב, האוחז בארבעה אישומים המופנים כלפי המבקש.

על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, המבקש החזיק חשבון בבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: בנק לאומי) והיה מצוי ביתרת חובה. סמוך לחודש יולי 2013, פתח בנק לאומי בהליך משפטי נגד המבקש על מנת להביא לפירעון חובו. ביום 20.10.2013 ניתן פסק דין לפיו על המבקש לשלם לבנק לאומי סך של 147,000 ₪, בתוספת הוצאות שונות. משנמנע המבקש לבצע את פסק הדין האמור החל בנק לאומי בהליכי הוצאה לפועל על מנת לממשו. המבקש החליט לפעול נגד מנכ"ל בנק לאומי וכן נגד מנכ"ל בנק הפועלים דאז, כשהוא מאגד סביבו אחרים באמתלה של פעילות ציבורית נגד ראשי מערכת הבנקאות בישראל. בהמשך לכך, הפעיל המבקש ביחד עם נאשם נוסף דף "פייסבוק" ואתר אינטרנט בשם "באים לבנקים" על מנת שאלו ישמשו כפלטפורמה ליצירת קשר עם פעילים שונים, אליהם העלו המבקש ואחרים סרטונים של פעולותיהם.

באישומים הראשון והשני, הואשם המבקש במספר רב של מעשי הטרדה ופגיעה בפרטיותם של מנכ"ל בנק לאומי, של מנכ"ל בנק הפועלים דאז ושל מקורביהם, לרבות בתה הקטינה של מנכ"ל בנק לאומי. כתב האישום מפרט שיחות טלפון מטרידות שנעשו כלפי מנכ"ל בנק לאומי וכלפי מנכ"ל בנק הפועלים דאז, או אל מקורביהם, והגעה אליהם בהיותם בבתיהם, ברכבם או באירועים פרטיים, בלוויית אחרים ותוך קריאה במגפון. עוד נטען כי על רקע בקשה של מנכ"ל בנק לאומי כי המבקש יימנע מלערב את בנותיה הקטינות במאבק אותו ניהל נגדה, פרסמו המבקש ונאשם נוסף באינטרנט סרטון וידאו של המבקש הממוען למנכ"ל בנק לאומי, בו נראה ונשמע המבקש כשהוא מאיים כי אם המערכת הבנקאית לא תחדל תוך 30 ימים מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד ילדיהם של חייבים שונים, יערב המבקש את בנותיה הקטינות של מנכ"ל בנק לאומי במאבק אותו הוא מנהל נגדה. בגין מעשים אלו יוחסו למבקש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מהומה ועלבון במקום ציבורי, הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים, הטרדה והפרת הוראה חוקית.

באישומים השלישי והרביעי, הואשם המבקש כי בעט במפשעתו של קצין משטרה, שהגיע לדירתו בעקבות מהומה שיצר המבקש יחד עם אחרים. בהמשך לכך, הגיע המבקש עם אחרים אל שכונת מגוריו של הקצין, וחילק כרזות "אזהרה" מפני אותו קצין. בגין מעשים אלו יוחסו למבקש עבירות של מהומה ועלבון במקום ציבורי, תקיפת שוטר, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור. 

בבקשה להשעיה זמנית נטען כי יש להשעות את המבקש מעיסוק בעבודתו כעורך דין עד למתן פסק דין חלוט בעניינו, וזאת לנוכח חומרת העבירות המיוחסות לו כמפורט בכתב האישום המתוקן, אשר יש בהן משום קלון.

3. בהחלטה מיום 14.5.2017 הורה בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב והמרכז (להלן: בית הדין המשמעתי המחוזי) על השעייתו הזמנית של המבקש מעיסוק בעבודתו כעורך דין למשך 18 חודשים בהתבסס על הוראות סעיף 78(ג) לחוק. בית הדין המשמעתי המחוזי בחן את חומר הראיות שהוצג בפניו, ודחה את טענת המבקש כי המעשים המיוחסים לו נעשו כולם או חלקם במסגרת פעילות פוליטית חברתית, ומשכך מעשים אלו לגיטימיים ואינם מהווים עבירה. בין היתר נקבע כי לא ניתן להכשיר התנהגותו של עורך דין הפוגעת, המטרידה והמאיימת על אדם, כאשר מנגד עומדת הזכות לחופש הביטוי להפגנה במאבק דמוקרטי, וכי הזכות לחופש הביטוי אינה מוחלטת.

4. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי. בפסק דין מיום 16.7.2017 דחה בית הדין המשמעתי הארצי את הערעור, בקבעו כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית הדין המשמעתי המחוזי. עם זאת, נקבע כי בהתאם ללשון סעיף 78(ג) לחוק, ההשעיה הזמנית מעיסוק במקצוע של עורך דין היא "עד להכרעת דינו בבית המשפט", ועל כן השעייתו של המבקש לתקופה של 18 חודשים אינה מקובלת או מעוגנת בחוק. אי לכך, נקבע כי יש לשנות את החלטתו של בית הדין המשמעתי המחוזי באופן שההשעיה הזמנית תהא עד למתן הכרעת דין בתיק הפלילי התלוי ועומד בעניינו של המבקש בבית משפט השלום בתל אביב (ת"פ 50883-12-16).