כהן נ' שחר

פסק דין

תביעה בעילה של לשון הרע.

הנתבע הינו עורך דין במקצועו, המייצג בעל דין בהליך אחר (להלן: "ההליך האחר") שבמסגרתו הגיש התובע תביעה נגד אותו בעל דין.

התביעה דנן, מתייחסת לדברים שנרשמו בכתב ההגנה שהוגש באמצעות הנתבע בשם הלקוח שלו בהליך האחר.

מדובר בדברים שעל פי הנטען נאמרו ע"י התובע ללקוחו של הנתבע וזה תוכנם: "הנתבע אינו יכול לעשות דבר עם פסק הדין מלבד לנגב איתו".

לטענת התובע, דברים אלה חסרי שחר ומעולם לא נאמרו על ידו. התובע מוסיף, שהדברים מהווים השתלחות חסרת רסן בו ובבחינת לשון הרע עפ"י הדין. לפיכך, מבקש התובע לפסוק נגד הנתבע פיצויים בסך 5,000 ₪.

מנגד טוען הנתבע כי, הוא משמש בהליך האחר כעורך דין שמייצג את הלקוח שלו. הדברים שנרשמו בכתב ההגנה נמסרו לו ע"י הלקוח שלו ונרשמו בשמו של הלקוח.

הנתבע מוסיף וטוען כי, הדברים חוסים תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן:"חוק לשון הרע").

הנתבע ממשיך וטוען כי, התובע הינו תובע סדרתי שנוהג להגיש תביעות חדשות לבקרים לבתי המשפט; הוא מפסיד בהליכים המשפטיים, אולם למרבה הצער אינו משלם את ההוצאות שמושתות עליו באותם הליכים.

לאחר לימוד מכלול החומר שהוגש בתיק ושמיעת הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

מקובלת עלי טענת הנתבע כי הוא משמש כעורך דין שמייצג את לקוחו וכי הוא רשם את הדברים בכתב ההגנה מפי הלקוח שלו, כחלק מהשליחות שלו בייצוג הלקוח שלו על הדרך הטובה והראויה ביותר.

יתרה מכך, מדובר בדברים שנכללו בכתב הגנה שהוגש במסגרת הליך שיפוטי, ועל כן, הם חוסים בצל החיסיון המוענק לפרסומי לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. על פי הפסיקה, חיסיון זה הינו חיסיון מוחלט, ולפיכך לא יכולה לקום עילת תביעה לתובע בשל לשון הרע (ראו: רע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל (פורסם בנבו).

לנוכח האמור התביעה נדחית. אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסכום כולל של 500 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, ה' אלול תש"ע, 15 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: