כהן נ' עיריית ראשון לציון

פסק דין

1.בפני תביעה שבגדרה עותר התובע לחייב הנתבע לפצותו בגין נזק שנגרם למפרש הגלישה השייך לו אשר מאוחסן במחסן עירוני. המחסן מנוצל לצרכי מועדון הגלישה של עיריית ראשל"צ.

2.אין מחלוקת כי התובע מאחסן את מפרש הגלישה ברשות. התובע העיד כי הוא חבר במועדון הגלישה ומשלם דמי חבר.

3.הנתבעת מנצלת את המחסן לצרכים שונים. נציג הנתבעת הודה בעדותו כי באחת הפעמים, בעקבות שיפוצים שנערכו במטבח הקיים במקום, אוחסן ריהוט במחסן בצורה זמנית. עיינתי בתמונות שהגיש התובע. המדובר בכיסאות רבים אשר אוחסנו במחסן בצפיפות בסמוך למפרשיות.

4.מן התשתית הראייתית שבפני עולה כי דחיסת הכיסאות והנחתם בחוסר זהירות בצמוד למפרשים, הם אשר הובילו לקרע במפרש. התובע העיד כי גילה את הקרע לתדהמתו, באחת הפעמים שבהן ביקש להוציא את המפרשית לצרכי גלישה.

5.העירייה ביקשה לדחות את תביעת התובע בשני נימוקים. ראשית, חובת הביטוח החלה עליו; ושנית, הגדלת הנזק בכך שיצא לגלוש למרות הקרע הקיים (ר' מכתבה של עו"ד קרוק מיום 6.12.2010, נספח לכתב התביעה). איני מקבלת טענות אלה. אשר לביטוח – מן המפורסמות היא כי חברות הביטוח דורשות מן המבוטח לקיים תנאים שונים על מנת לזכות בכיסוי ביטוחי. כך, הדעת נותנת, כי אם התובע היה מבקש ביטוח כנגד נזק כגון דא (קרע הנגרם כתוצאה מעומס במחסן), היתה חברת הביטוח דורשת לקיים מחסן תקין ומרווח אשר יש בו הפרדה בין המפרשים לבין הריהוט, באופן שהמפרשים מוגנים. לא ניתן לשלוח את התובע לערוך ביטוח, מבלי לציידו בכלים הרלוונטיים לעריכת הביטוח (יוער שהתובע בוטח ואולם כנגד נזקים אחרים כגון פרעות ופריצה). אשר לטענה בדבר הגדלת הנזק – גם אותה אני דוחה. הטעם לכך נעוץ בטענת התובע אשר לפיה החומר ממנו עשוי המפרש מונע תיקון של הקרע בתפירה או בהדבקה. טענה זו נהנית מהיגיון ונתמכת מעיון בתמונות. נראה כי מדובר בפלסטיק אשר אין אלא להחליפו לאחר שנקרע. ממילא, אין לומר שהתובע הגדיל את הנזק.

6.אציין עוד כי עדותו של התובע הותירה רושם אמין. התובע פרש את הדברים באופן שוטף והציג גם הצעת מחיר לתיקון, אשר אינה נראית מופרזת.

7.אני סבורה כי ראוי שהנתבעת תטול אחריות על האחסון הרשלני אשר גרם לנזק לרכוש התובע. אני מקבלת את התביעה ומטילה על הנתבעת לפצות את התובע בסכומים כדלקמן: סך של 620 ₪, ובתוספת מע"מ וזאת עבור רכישת מפרש חדש (לפי הצעת מחיר מיום 21.12.2010); בנוסף, בגין בזבוז הזמן והוצאות המשפט וכן עגמת הנפש – סך כולל של 1,000 ₪.

רשות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ו אייר תשע"א, 30/05/2011 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת

הוקלד על ידי: תמי דניאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: