כהן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961 וכן בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב, על פי סעיף 57ב לפקודת התעבורה.

ביום 20.6.14, ניתנו כנגד המבקש ורכבו צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה והודעת איסור שימוש ברכב, מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 57א לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק פ.ל. מספר 274016/14, שעניינו, חשד לעבירה של נהיגה בשכרות, מכח החזקה למסרב להיבדק.

הצדדים טענו לבקשה, כמפורט בפרוטוקול מהיום.

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

תיק החקירה הוגש לעיוני ולאחר שבחנתי את הראיות הקיימות בו, אני קובעת כי טוב הייתה עושה המשיבה, לו הייתה נעתרת לבקשה, נוכח הנסיבות הבאות:

1. אין כל ראיה בתיק כי המבקש נהג ברכב במועד העבירה.

2. קיימת סתירה בתרשומת השוטר משה אלוני בכל הנוגע לביצוע בדיקת "נשיפון" למבקש, שכן בדו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, ציין השוטר כי ביצע למבקש את הבדיקה שבנדון וניתנה אינדיקציה לאלכוהול, בעוד שבדו"ח הפעולה הרגיל, מציין השוטר כי המבקש הועבר אליו על ידי פקד נמרוד גרין, אשר מסר לו כי המבקש הכשיל את בדיקת ה"נשיפון".

3. אין כל ראיה בתיק כי למבקש הוסברה מהות הבדיקה ומשמעות הסירוב להיבדק.

4. לא ברור מדוע נעצר המבקש, הועבר לחקירה בתחנת המשטרה ונפתח נגדו תיק חקירה, כאשר בעבירות זהות, רק בהתקיים תנאים מסויימים, כגון: כמות אלכוהול חריגה, עבירה חוזרת- מועבר נבדק להמשך טיפול בתחנת המשטרה ובמרבית המקרים, מסתיים הטיפול בנבדק במסירת דו"ח הזמנה לדין לידיו ושחרורו.

בנסיבות אלה, מצאתי כי קיים כרסום של ממש בראיות המשיבה, המצדיק קבלת הבקשה והחזרת רישיון הנהיגה והרכב לידי המבקש, לאלתר, על אף המסוכנות הטבועה בעבירה בה נחשד המבקש וכך אני מורה.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשע"ד, 24 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: