כהן נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.לפניי ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט לתעבורה"), אשר ניתנה ביום 23/09/12 בהעדר המערער, על ידי השופט שמואל יציב, בתיק תת"ע 1482-08-12.

2.המערער הגיש לבית משפט לתעבורה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. בקשה זו, נדחתה, בהתאם להחלטת בית משפט לתעבורה מיום 07/03/13. הערעור מופנה כנגד החלטה זו.

ההליך בבית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה בשכרות – עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), סעיף 64ב' (א)(ד) לפקודה, סעיף 39א' לפקודה ותקנה 169א לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

4.בכתב האישום נטען כי ביום 21/04/12, נהג המערער ברכב במקום ציבורי בהיותו שיכור. בדיקת הינשוף שנעשתה לו הראתה כי בגופו נמצא ריכוז של 320 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

5.המערער זומן לדיון ליום 23/09/12, אך, כאמור, הוא לא התייצב ועל כן הורשע בהיעדרו ובית משפט לתעבורה קבע מועד לטיעונים לעונש.

6.המערער, כאמור, הגיש בקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר, בקשה שנדחתה משום שבית משפט לתעבורה סבר כי לא מתקיימת כל עילה שיש בה כדי לבסס את הבקשה.

7.בית משפט לתעבורה שמע את הטיעונים לעונש והטיל על המערער את העונשים הבאים:

24 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, קנס בסך 1,000 ₪ שישולם תוך 120 ימים.

8.הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט לתעבורה ולחילופין, כנגד גזר הדין.

טענות הצדדים:

9.המערער טוען כי מהלך ביצוע בדיקת השכרות היה פגום ולוקה בחסר, הואיל והפיות בהן הבודק עשה שימוש נגמרו ולכן שב והשתמש בפיות ששימשו בדיקות קודמות, לטענת המערער.

10.המערער תמך את בקשתו לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר בתצהיר שבו פירט את טענותיו העובדתיות הן ביחס לאי ההתייצבות והן ביחס למהלך ביצוע הבדיקה. כמו כן, צירף חוות דעת מומחה של אינג' יואב קיץ. המערער סבור כי בית משפט לתעבורה טעה משדחה את בקשתו.

11.המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור הואיל ואין בפיו של המערער כל טענה שיש בה כדי לבסס אחת משתי העילות שדי בקיום אחת מהן כדי להביא לביטול הליך שהתנהל בהיעדר המערער.

דיון והכרעה:

12.לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית משפט לתעבורה, בהחלטתו הדוחה את הבקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר, בהודעת הערעור, בחוות הדעת של המומחה, בתצהירו של המערער ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור.

13.כאמור, די בקיומה של עילה אחת משתי עילות כדי לבסס בקשה לביטול הליך שהתנהל בבית משפט לתעבורה בהיעדר הנאשם. סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, קבע שתי עילות חלופיות: העילה הראשונה – מתן הסבר סביר להיעדרות והשנייה – להצביע על קיומו של חשש ממשי לעיוות דין.

לעניין סוגיה זו ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.12.09), רע"פ 5146/09 שרעב נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 28.7.09), רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 23.2.04), רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 2.10.03), רע"פ 5377/03 וגדי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.6.03), רע"פ 8333/09 חביבי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.10.09) ורע"פ 511/10 ג'אודאד על אבו מוהנא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.1.10).

14.המערער מעלה טענות עובדתיות שיש בהן כדי להשליך על מהות הבדיקה ותוצאותיה. במידה ואכן הפיות נגמרו לשוטרים ואלו עשו שימוש בפיה קודמת ששימשה נבדק קודם, ראוי שהעניין יבחן על ידי הערכאה הדיונית.