כהן נ' מדינת ישראל

החלטה

1. בפני בקשה לביטול הודעה על איסור שימוש ברכב אשר ניתנה ביום 11.4.13 ככל הנוגע לרכבו של המבקש.

לטענת המבקש לא התקיימו בענייננו תנאי סעיף 12א(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 שכן הוא לא נתפס בזמן שהוא מסיע תושבים זרים. לטענתו בעת ששהה בשער שכם על מנת למצוא פועלים לעבודה ברמות, קיבל שיחת טלפון מקצין משטרה שמסר לו כי משאיתו ברמות חונה שלא כחוק וכי עליו להגיע למקום. לאחר שהגיע למקום בעזרת אוטובוסים ומונית מסר לו קצין המשטרה כי הוא חשוד בהעסקת והסעת שוהים בלתי חוקיים. מדובר לטענת המבקש בשני פועלים אשר עת שהה קודם לכן ברמות ביקשו כי יעסיקם אך לאחר שגילה כי אינם נושאים תעודת זהות כחולה סירב לעשות כן.

לטענת נציגה המשיבה ביום 11.4.13 עוכבו שני תושבי שטחים על ידי שני שוטרי מג"ב כשהם נושאים עליהם ציוד של בית, שולחן ושקיות בגדים. בתשאול טענו כי הוא מועסקים על ידי המבקש אשר הסיעם למקום העבודה ברמות משער שכם. הם נצפו גם כשהם מעמיסים על המשאית של המבקש כאשר לא נכח במקום. גם בעלי הבית טענו כי מי שהביא את הפועלים לעבוד במקום זה המבקש. לאחר שהשוטרים יצרו קשר טלפוני עם המבקש הוא הגיע למקום. בדיקה שנעשתה העלתה כי המבקש העסיק והסיע מספר פעמים רב בעבר את אותם תושבי שטחים ואחיהם.

2. עיון בתיק החקירה מעלה כי על פי הודעתו של אחד מתושבי השטחים המבקש הסיע אותו ואת אחיו משער שכם לרמות על מנת שיעבדו עבורו בהובלת דירה. על גרסא זו חזר אחד מתושבי השטחים גם כשעומת מול המבקש. גירסא זו נתמכת בזכ"ד ולפיו בדיקה עם בעלת הדירה העלתה כי המבקש הגיע עם תושבי השטחים לדירה והורה להם להתחיל להעמיס את תכולתה למשאית. על פי החומר שבתיק נתפס המבקש כבר בעבר עם אחד מאותם תושבי שטחים כאשר באחד המקרים נחשד בהסעה.

אכן גירסת המבקש היא כי פגש באקראי בתושבי השטחים ברמות, וכי החלו לעבוד בדירה על אף שמסר להם כי לא יעשו כן, כי השאיר את המשאית על יד הבית ברמות ונסע באוטובוס כדי לחפש פועלים אחרים כדי שבעל הבית לא יסבור כי הוא "בורח" מהעבודה. עם זאת, לנוכח מכלול החומר שבתיק היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) כאמור בסעיף 12א(ג1)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

3. לפי סעיף 12(ג1)(1) לא די בקיום חשד סביר כאמור, אלא נדרשת התקיימותה של חלופה נוספת מבין שלוש שפורטו באותה הוראה. הרלוונטית לענייננו היא זו המנויה בסעיף 12א(ג1) (1) (א) ולפיה "הנהג הסיע בעבר תושב זר השוהה בישראל שלא כדין". על פי החומר שבתיק נתפס המשיב בעבר כשהוא מסיע תושב שטחים. עיון בתיק החקירה של אותו מקרה לרבות ההחלטה שניתנה אז בעקבות בקשה שהגיש המבקש להחזרת תפוס, מעלה כי עובדת ההסעה לא הייתה למעשה שנוייה במחלוקת, הגם שלטענת המבקש באותו מקרה לא ידע כי מדובר בתושבי שטחים. עם זאת, לפחות אחד מאותם תושבי שטחים אותם הסיע המבקש אז, הינו גם אחד משני הנוסעים שבהסעתם הוא נחשד גם היום.

לנוכח האמור נתקיימו תנאי הוראת סעיף 12א(ג1)(1)(א) בענייננו ואין מקום להתערב בנסיבות העניין בשיקול דעת השוטר.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, יב' אייר תשע"ג, 22 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: