כהן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לפי סע' 57 ב' לפקודת התעבורה, נוסח חדש, תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") להורות על ביטול איסור שימוש מיום 24/02/13 שהוטל על אופנוע (להלן:"הרכב") בבעלותו של המבקש אשר על פי הטענה היה נהוג ע"י בן דודו (להלן:"הנהג") שהינו בלתי מורשה לנהיגה .

המבקש טוען כי הוא שרוי במצב כלכלי קשה והתכוון למכור את האופנוע .

לטענת המבקש המפתחות היו בארון בחדרו ונלקחו ללא רשות או הסכמתו.

עוד ציין המבקש כי לא הגיש תלונה למשטרה על כך נגד בו דודו מאחר ודודו חולה במחלה קשה ולא רצה לדאג לו.

יש לציין כי בקשת המבקש אינה נתמכת בתצהיר של המבקש או הנהג.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה .

סעיף  57 ב (ב) לפקודה קובע :

  " (ב)   בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

        (1)   הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

        (2)   מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א)."

בעניינו אומנם טוען המבקש כי האופנוע נלקח ללא ידיעתו וללא הסכמתו טענתו אינה נתמכת בתצהיר מטעמו או מטעם הנהג, אוסיף כי המבקש לא מעלה כל טענה כי הביא את אי הסכמתו לשימוש האופנוע על ידי בן דודו כאשר הוא יודע שהוא לומד נהיגה.

מעבר לכל צורך אציין כי המבקש לא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כי אין די בכך המבקש משאיר את המפתחות בארון שהוא כל עוד לנהג גישה למפתחות .

אוסיף כי סעיף 57 ב (ג) לפקודת התעבורה קובע כי בית המשפט רשאי לבטל או

לקצר הודעת איסור שימוש ברכב אם מתקיימות נסיבות נוספות המצדיקות זאת ורשאי

בית המשפט לשקול גם את הזיקה בין בעל הרכב לנהג הרכב.

מדובר בזיקה קרובה בין הנהג למבקש –בני דודים .

בחנתי את טענות המבקשה באשר למצבו הכלכלי ובפגיעה שההשבתה גורמת לו אולם

אין חולק כי המחוקק היה ער לפגיעה שתגרם לבעל הרכב עקב השבתת רכבו, אך יחד עם זאת הביע המחוקק דעתו שבעל רכב, מעצם היותו בעל השליטה ברכב ישא באחריות כאשר המשתמש ברכבו נוהג באופן המסכן את הציבור.

מדובר בפגיעה מדתית לתקופה קצובה.