כהן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשות לביטול פסילה מנהלית ואיסור שימוש ברכב.

ההחלטות ניתנו לאחר שלנהג ברכב, עופר כהן, נרשם דוח המייחס לו נהיגה בשכרות.

המבקש טען כי סרב להתלוות לשוטרים לביצוע הבדיקה, שכן הוא שומר שבת וחשש כי הבדיקה לא תסתיים לפני כניסת השבת. המבקש טוען כי שיתף פעולה עם השוטירם תחילה ונענה לבקשותים עד אשר נדרש לנסיעה לבדיקה בצומת אחיהוד, ואז החליט לסרב.

המבקשת, גב' שרה כהן, הינה אמו של מר כהן, והיא מבקשת ביטול איסור השימוש ברכב אשר נחוץ לה לשימושה האישי.

באשר לפסילת הרשיון - הדין קובע כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. ראשית, אין כאמור מחלוקת כי המבקש לא התלווה לשוטרים לביצוע הבדיקה בצומת אחיהוד. ספק בעיני האם חשש מחילול שבת מהווה טעם המצדיק את הסירוב. מבלי לקבוע מסמרות בענייני דת, דומה כי נסיעה בניידת על פי הוראת שוטרים, כאשר משמעות הסירוב הוא אישום בעבירה חמורה אשר עונש כבד בצידה, קרובה ל"פיקוח נפש", אשר מצדיק נטילת סיכון של חילול שבת מסוים מצד המבקש.

הנאשם נעצר לבדיקה בשעה 16:40, הנסיעה למקום הבדיקה נמשכת כ – 15 עד 20 דקות, והבדיקה מספר דקות בלבד. על פי דברי השוטרים העניין הוסבר למבקש, ודומה כי ניתן היה להניח כי הנאשם יוחזר לכרמיאת בתוך כשעה, ולפני כניסת השבת, אשר בשבוע זה חלה בשעה 19:12.

מעבר לכך, קיימות ראיות נוספות כנגד המבקש. על פי הדוח שערך השוטר אלכס קורין, המבקש נעצר לבדיקת רשיונות והחשד לביצוע עבירה התעורר עקב ריח אלכוהול שעלה ממנו. למבקש נערכה בדיקת נשיפון שהעלתה תוצאה חיובית, והמבקש עצמו הודה בשתיית בירה כשעה לפני הנהיגה.

המדובר בעבירה חמורה, אשר לדעתי די במסוכנות הטמונה בה כדי להצדיק פסילה מנהלית של הרשיון. מעבר לכך לחובת המבקש 20 הרשעות קודמות, בהן עבירה חוזרת של נהיגה בלא חגורת בטיחות. עבירה המצביעה על חוסר מודעות או זלזול בכללי הבטיחות הבסיסיים בכביש.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערבות בהחלטת הקצין בעניין הפסילה המנהלית.

באשר לבקשה להחזרת הרכב, הרי התנאים שנקבעו בחוק להתערבות בהחלטת קצין לא מתקיימים במקרה דנן. הרכב נמסר לבנה של המבקשת בהסכמה ולא פורטו פעולות מיוחדות שביצעה להבטחת אי ביצוע עבירה.

בשימוע בפני הקצין טען הנהג כי הוא שמסיע את אימו באופן קבוע. מהחומר שהוגש עולה כי למבקשת חמישה ילדים נוספים, ולא ניתן הסבר כלשהו מדוע לא יסיע אותה אחד מילדיה האחרים.

יחד עם זאת, כידוע מעניקה הפקודה לבית המשפט שיקול דעת נרחב להתערבות בהחלטה בדבר איסור שימוש ברכב, וזאת במיוחד במקרים בהם העבירה לא בוצעה בידי הבעלים של הרכב.

בנסיבות תיק זה, ראיתי לנכון לקצר את תקופת איסור השימוש ולהעמידה על 20 יום בלבד.

סיכומו של דבר – הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית. הרכב יוחזר לידי המבקשת בחלוף 20 יום מיום מסירתו למגרש האחסון.

ניתנה היום, י"ד סיון תש"ע, 27 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: