כהן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה, שעניינה, ביטול איסור השימוש ברכב, שניתן על רכבו של המבקש.

ביום 10.7.11 הוצאה כנגד מכוניתו של המבקש הודעת איסור שימוש ברכב, ל-30 יום, לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לדו"ח מספר 21200672208, שעניינו, עבירה של נהיגה בשכרות, המיוחסת לבנו של המבקש, מר כהן אסף.

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 9.7.11 בשעה 03:30 נתפס כהן אסף נוהג ברכב השייך למבקש, כשהוא שיכור, לאחר שבגופו נמצאו 585 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.

הראיות כנגד כהן אסף כוללות בין היתר דו"ח הזמנה לדין, פלטי בדיקה, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, הכולל גם את תוצאות בדיקת המאפיינים שנערכה לכהן אסף ובה כשל באופן מוחלט.

סעיף 57 ב (ב) קובע כי ביהמ"ש יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע נסיעה כאמור.

על פי ס' 57ב(ג) נתונה לבית המשפט הסמכות לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש:

" אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.".

לעניין החריג ב-ב(2), נקבע בבפ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מ"י:

"המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור. דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, לא התרשמתי כי המקרה שבנדון עומד באחת החלופות של הסעיף האמור.

המבקש נתן את הרכב לבנו על מנת שזה ינהג בו, ולא הוכח בפני כי עשה דבר מה על מנת למנוע נהיגתו בשכרות.

באשר לטיעוני המבקש בדבר מצבו הרפואי המצדיק ביטול הודעת איסור השימוש, הרי שאין מניעה כי המבקש עצמו ינהג ברכב אחר או יגיע לטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק באמצעי תחבורה חילופית.

בסוף דבריו, ציין ב"כ המבקש כי הרכב כלל לא אוחסן, על אף החלטת קצין המשטרה. בנסיבות אלה, לא היה כלל מקום להגיש את הבקשה, שכן היה על המבקש למלא אחר החלטת הקצין תחילה ורק לאחר מכן להגיש את הבקשה לבית המשפט.

לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי, כי החלטת קצין המשטרה ניתנה כדין ובסמכות, ואני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום ג' אב תשע"א, 03/08/2011 במעמד הנוכחים.