כהן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בימ"ש השלום בפתח תקווה בתיק מ"ת 12346-09-09 (כב' השופטת עטר) מיום 14/03/10 שבו החליט בימ"ש קמא לדחות את בקשתו של העורר לעיון חוזר בתנאי מעצרו.

משמעות ההחלטה שבימ"ש לא נעתר לבקשה להקל בתנאי השחרור של העורר באופן שייצא לעבודה באופן מפוקח ממעצר הבית בו הוא נמצא.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של כליאת שווא, איומים, פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה.

על פי כתב האישום, העורר עבד יחד עם המתלונן כמחלקי סחורה עבור חברת פוקס. לאחר ויכוח שהתנהל בין הנאשם למתלונן, המתלונן נכנס לתא המטען של המשאית כדי להעמיס סחורה והנאשם כלא את המתלונן באופן שסגר את דלת תא המטען של המשאית ו החל לנסוע מהמקום, נסע מהמקום קילומטר, פתח את דלת תא המטען. לאחר מכן כלא שוב את המתלונן בתא המטען והחל לנסוע שוב עם המשאית ולאחר מספר קילומטר, עצר את המשאית ופתח את תא המטען ושחרר את המתלונן.

לאחר שהמתלונן יצא מתא המטען התקשר למנהלו האישי, נאמר להגיע למחסן בחברה כדי לברר פרטי המקרה ובהמשך, בדרך למחסני החברה שבה עבדו הנאשם והמתלונן, התפתחה מריבה בין השניים במהלכה הסתובב הנאשם לכיוון המתלונן כאשר סכין בידו והנאשם באמצעות הסכין שבידו פצע את המתלונן בזרועו השמאלית. המתלונן ברח מהמשאית והנאשם נמלט עם המשאית. בהמשך, המתלונן הובא לבית החולים על ידי מד"א, טופל בבית חולים, שוחרר בתום טיפול.

בדיון שנערך בבימ"ש שלום, נעצר העורר עד תום ההליכים ובערר שהוגש על החלטת בימ"ש שלום, החליט בימ"ש המחוזי (כב' השופטת רג'יניאנו) בעמ"ת 19244-10-09 מיום 01/11/09 לשחרר את העורר בתנאים מגבילים למעצר בית מלא בפיקוח, הפקדה במזומן, ערבות עצמית וצד ג'.

כב' השופטת רג'יניאנו החליטה לשחררו למעצר בית לאחר שקיבלה את המלצת שירות המבחן אותה דחה בימ"ש קמא.

על פי המלצת שירות המבחן – המלצה ראשונה ולאחר שבימ"ש התרשם שהעבירה המיוחסת לעורר חריגה לאורח החיים שמנהל ומאז עבר תהליך שיקום, האחריות שלוקח על עצמו על התנהגותו והבנתו את חומרת העבירה, סבר שירות המבחן כי ניתן לאיין את מסוכנותו על ידי מעצר בית בתנאים שצוינו לעיל.

העורר הגיש בקשה ליציאה לעבודה. הבקשה נדונה על ידי בימ"ש קמא – כב' השופטת עטר, אשר לא נעתרה לבקשה וזאת בשל העובדה שבבקשה צוין כי המדובר בפיקוח מלא וצמוד במקום קבוע ואילו מדבריו של המפקח המוצע עלה כי אמנם מדובר במסגרייה אך המעביד – בעל המסגרייה אינו שוהה כל העת במקום אלא יוצא עם העובד האחר להתקנות ולמעשה מבוקש כי העורר יתלווה אליו לעבודה ולכן סבר בימ"ש קמא, כי אין להעתר לבקשה ולשנות את תנאי מעצר הבית ולאפשר עבודתו.

בדיון שנערך בפני ביקשתי תסקיר מעצר משלים – התסקיר מיום 02/05/10. על פי התסקיר, המדובר בעבודה אצל מר אילן סלומון שהוא שכנו של העורר, בעל מסגרייה. בשל השכנות, מר סלומון יכול לאסוף את העורר מביתו ולהחזירו לביתו ולהיות אחראי עליו במהלך יום העבודה. מר סלומון והעורר מכירים כ-8 שנים, מר סלומון מסר שיודע על נסיבות המעצר ועל האישומים המיוחסים לעורר וכן מודע לאחריות שלוקח על עצמו. לכן, להערכת שירות המבחן, לחלוף הזמן, לשמירה על תנאים מגבילים שהוטלו עליו ועל המחירים האישיים אליהם נחשף העורר כאשר יש מעסיק רציני ואחראי, סבר שירות המבחן כי בשחרורו לעבודה בהשגחתו של אילן סלומון הנ"ל, ישנה הפחתה ברמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה ופוגעת. לכן המליץ שירות המבחן להקל בתנאי המעצר, לאפשר לעורר יציאה לעבודה באחריות ובפיקוח צמוד של אילן סלומון.

לא זו אף זו, מסתבר שלאחרונה עבר העורר צנתור ונדרש ממנו, על מנת לשקם את מצבו, להתחיל בפעילות גופנית ולכן המליץ שירות המבחן לאפשר לו יציאה ממעצר הבית בשעות הערב מספר פעמים בשבוע בלווי אחד הערבים כדי לקיים פעילות גופנית.

המשיבה מתנגדת לבקשה וסבורה שאין בחלופות המוצעות כדי לאיין את מסוכנותו של העורר ומסתמכת על בש"פ 2235/10, כב' השופט מלצר מיום 23/03/10, לפיו כאשר מדובר בסכינאות, בהעדר נסיבות יוצאות דופן במיוחד, מי שיעשה שימוש בסכין ופגיעה בחברו, דינו יהיה מעצר עד תום ההליכים וכן מסתמכת המשיבה על בש"פ 748/10, כב' השופט עמית מיום 15/02/10 ולפיו אין להעתר לבקשה לשחרור בערובה כאשר מדובר בסכינאות.

מנגד טוען העורר ובהסתמך על בש"פ 2857/06 ממן בהדגישו את ההכרה בחשיבות יכולתו של אדם להתפרנס ולדאוג לצורכי מחייתו כאשר מדובר באדם משוחרר לחלופת מעצר, יש לנסות לבחון את אפשרות השתלבותו במסגרת העבודה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובתסקיר שירות המבחן מיום 02/05/10 ומבלי להקל ראש במעשים המיוחסים לעורר שהם חמורים כשלעצמם, אני סבור שניתן לאיין את מסוכנותו של העורר באופן שישונו תנאי מעצר הבית והעורר יוכל לצאת לעבודה בלווייתו של מר אילן סלומון ת"ז 028807758. מר אילן סלומון ילווה את העורר בצאתו בבוקר מביתו וזאת החל מהשעה 06:45 ועד שובו מהעבודה בתום יום העבודה בשעה 16:00. העורר יימצא כל העת במחציתו של מר אילן סלומון. מר אילן סלומון יחתום על ערבות צד ג' בסך של 8,000 ₪ וידווח מיד למשטרת ישראל במידה והעורר יעזוב את מקום העבודה.

כך גם ראיתי לאשר לעורר וזאת לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שהוגשו לי, לצאת להליכה וזאת בין השעות 19:00 עד שעה 21:00 כאשר הוא מלווה כל העת במפקח.

שאר תנאי השחרור בהתאם להחלטתה של כב' השופטת רג'יניאנו יוותרו על כנם.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תש"ע, 04/05/2010 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר, שופט

הוקלד על ידי: רינת מימוני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: