כהן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה ביום 14.11.10 לאחר שיוחסה לו נהיגה במהירות של 152 קמ"ש במקום מהירות של 90 קמ"ש המותרת במקום.

ב"כ המבקש טען כי על אף העובדה שיש בידי המדינה ראיות לכאורה לביצוע העבירה מצד המבקש, קיים כירסום באיכות הראיות הנובע מגירסתו של המבקש לפיה רכב אחר שנסע לפניו הוא שנמדד.

ביחס לעברו של המבקש טען בא כוחו כי המדובר בנהג ותיק ובשנים האחרונות לא צבר עבירות מהירות לחובתו. טענות אלו התווספו לבקשה מפורטת בכתב אותה הגיש ב"כ המבקש.

ב"כ המדינה טענה כי יש ראיות לכאורה נגד המבקש וכי ניתן לקבוע זאת על סמך חומר הראיות שהוגש לעיוני.

ביחס למסוכנותו של המבקש טענה ב"כ המדינה כי למבקש עבר תעבורתי מכביד, מהירותו גבוהה ומסוכנת ואין נפקות בשלב משפטי זה לטענות או גירסת המבקש.חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.

דיון –

עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.

כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.

במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.

בבשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון:

"תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה"

בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.

בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון –

"מסקנת המשטרה כי ראוי לפסול את העורר לנהיגה בפסילה מינהלית ל-30 יום הינה במיתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. סמכות הפסילה מכח סעיף 47 לפקודה הינה סמכות בעלת אופי מינהלי שחלים עליה כללי המשפט המינהלי (בש"פ 2296/92 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, תק' על' 92(2) 2304). במקרה זה לא נמצא פסול במעשה המינהלי הנדון.

נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה. "

בהתאם לפסיקה, בית המשפט לא יכנס בשלב משפטי זה לשאלת גרסתו של המבקש באשר לקיומו של רכב נוסף לפניו.

די כי בידי המדינה ראייה לכאורה כי הרכב הנמדד לא היה מוסתר בשעת המדידה ע"י רכב אחר ואין כל צורך כי במדידת יום הרכב הנמדד יהיה בודד.

השוטר שרשם את נסיבות המדידה ציין מפורשות כי הרכב הנמדד לא היה מוסתר ע"י עצם או רכב אחר ודי בנתון זה כדי לבסס קיומן של ראיות לכאורה יחד עם כל סל הראיות הנוסף שהציגה המדינה ובכלל זה בדיקות המכשיר שתוצאתן תקינה ונתוני המדידה אשר עולים בקנה אחד עם הילכת לוי עטייה ביחס למכשיר ממל"ז.

אם לא די בכך, הרי שהמבקש לא טען בפני השוטר המודד על קיומו של רכב נוסף לפניו וכל טיעונו הסתכם באמירה כי אינו מכיר את הרכב בו נהג.