כהן נ' לביטוח ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 5.9.2010 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע 2 שהיה מבוטח על ידי נתבעת 1. רכב התובע הוכרז כאובדן כללי.

התובע פנה לנתבעת 1 בדרישה לתשלום וקבל סכום מופחת מדרישתו כמפורט להלן:

1. 10,771 ₪ מערך הרכב עקב תאונות קודמות.

2. 6,763 ₪ רשלנות תורמת (15%).

3. 4,980 ₪ הוצאות שכירות רכב.

לכן התובע עותר ל- 22,514 ₪ כמפורט דלעיל – ועם הפרשי הצמדה וריבית התובע מעמיד את תביעתו לסכום כולל של 25,000 ₪.

2.אח התובע העיד שנסע ברח' שכטרמן ישר לכיוון מזרח "כאשר הגעתי לצומת לפתע הגיע הרכב הפוגע משום מקום בעצם." (עמ' 1, שורות 15, 17).

רכב התובע ספג את הנזק בצד ימיני קידמי.

מדובר בצומת ללא רמזורים. לדברי העד הוא נכנס לצומת בשיא הזהירות ואילו הנתבע לא עצר בעצור. (חקירה נגדית של העד עמוד 2).

3.לדברי הנתבע 2, הוא עצר בקו עצירה, נתן זכות קדימה לרכב אחר, החל לנסוע ולא ראה את רכב התובע לפני התאונה.

4.כבכל הנוגע להשכרת רכב חילופי, התובע טען שבדרך כלל הרכב משמש לו בעבודתו ונאלץ לשכור רכב במשך חודשיים. התובע בעל נכסי נדל"ן ועושה שימוש "אינטנסיבי" ברכב.

5.באשר לתאונות קודמות, התובע טען שרכש את הרכב תמרות 95,000 ₪, מחיר המחירון והרכב לא היה מעורב בתאונה כאשר היה בבעלותו.

אולם, נציג הנתבעת 1 הגיש דו"ח חקירה בקשר להיסטוריה הביטוחית של רכב התובע.

על פי הדו"ח, החל- מ28.1.04 הרכב היה מעורב ב- 2 תאונות ולאחר הראשונה "נגרם נזק "אובדן להלכה" (המונח לא הוגדר) ולאחר השני נקבע ירידת ערך של 4%.

כמו כן ב- 2005 ושוב ב- 2007 הרכב היה מעורב בתאונת, ללא קביעת ירידת ערך, אם כי נגרמו נזקים משמעותיים בשני המקרים.

כמו כן, התברר כי הרכב היה בבעלות חברה כבעלים הראשוניים.

על סמך האמור, חברת הביטוח טוענת שהפחת ערך הרכב בשיער של 10,771 ₪ הייתה סבירה ומוצדקת.

חובת חברת הביטוח היא לפצות את התובע עבור ההפסד האמיתי, ולא לשפר את מצבו. ערך רכבו היה הרבה פחות מהסכום ששולם.

התובע טען שכלל לא היה ער לעובדות האמורות וטען שלו היה יודע לא היה רוכש את הרכב כלל (עמ' 4, שורה 7).