כהן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

החלטה

החייב עותר לשחרורו מהתייצבות לדיון בשאלת הכרזתו כפושט רגל, הקבוע בפניי למחר (27.12.10) בשעה 09:30.

יצוין, כי בקשה זו הוגשה לעיוני אך ביום 26.12.10 בשעה 15:00.

לטענת החייב, ביום 22.12.10, פנתה המנהלת המיוחדת לבא כוחו, ביקשה ואף קבלה הסכמתו לדחיית מועד הדיון בעניינו, והוסכם כי המנהלת המיוחדת תגיש הבקשה המוסכמת לביהמ"ש.

לטענת החייב, מבירור שערך מול מזכירות ביהמ"ש, לאחר שניסיונות ב"כ החייב להשיג את המנהלת המיוחדת עלו בתוהו, עלה כי לא הוגשה בקשת דחייה כאמור, ונכון למועד כתיבת שורות אלה, הדיון מתקיים כסדרו.

החייב עותר לשחרורו מהתייצבות לדיון, הואיל והנו מתגורר בעיר אילת ואף בשל "הסכמתה העקרונית" של המנהלת המיוחדת לדחיית הדיון כאמור.

לאחר עיון בבקשה, מורה כי דין הבקשה להידחות.

מעבר לעובדה, כי בקשה זו מוגשת לעיוני ערב הדיון, הרי שאף אם ניתן לייחס זאת להבטחה נטענת מטעם המנהלת המיוחדת, אשר בוששה מלהגיש בקשת דחייה, עדיין המדובר בחובתו הבסיסית של החייב, לעקוב ולבדוק (אף מידי יום ביומו אם יש בכך הצורך) החלטות, כל שכן בקשות, המוגשות במסגרת התיק בעניינו.

כפי שהחייב מפרט בבקשתו, הסכמתם העקרונית של הצדדים לדחיית הדיון ניתנה עוד ביום 22.12.10. בהתאם לכך, ככל שהבחין החייב, כי המנהלת המיוחדת משתהה בהגשת בקשת דחייה, שומה היה על החייב ו/או בא כוחו, להגיש בקשה מטעמו בפרק זמן סביר ובוודאי שלא ערב הדיון.

כמו כן ובשים לב לחוות דעתה של המנהלת המיוחדת, המצויה בתיק כבר מיום 19.12.10, אינני מוצאת טעם ממשי המצדיק דחיית הדיון

החייב היה ועודנו תושב העיר אילת ובוודאי שאין בכך כדי להצדיק פטור מהתייצבותו לדיון.

הצורך בהתייצבות החייב לדיון מקבל משנה תוקף לאור עמדתה של המנהלת המיוחדת, המתנגדת להכרזת החייב.

הדיון יקוים כסדרו , בנוכחות החייב.

יחד עם זאת ואך כדי להקל מעט על החייב, המגיע מאילת, הנני להורות כי הדיון בעניינו, ידחה לשעה 12:30.

ב"כ החייב יפעל להעביר תוכן החלטתי זו למנהלת המיוחדת בדחיפות.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"א, 26 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: