כהן נ' כהן ואח'

החלטה

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

המבקשת הגישה הבקשה ביום 06.03.12. המבקשת ישישה בת 72 חסרת כל הנתמכת על ידי הרשויות וכן חיה בתנאים קשים (על פי מכתב אגף הרווחה שצורף לבקשתה).

המשיבות מסרו תגובתן ומותירות הן בידי בית המשפט את שיקול הדעת במתן ההחלטה.

המסגרת הנורמטיבית

עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

בהלכה הפסוקה נקבע כי מדובר בשני תנאים מצטברים וכי הנטל להוכיח אותם מוטל על מבקש הפטור (פס"ד מונדז נ' שבתאי בירן הנ"ל; רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ).

באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית) וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסיכויי התביעה להתקבל (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים).

בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי.

הכרעה וסיכום

מעיון בבקשה, באסמכתאות שצורפו ובתגובות המשיבות, אני מוצא לנכון לפטור את המבקשת מתשלום האגרה במלואה. המבקשת עומדת בתנאי הזכאות למתן פטור מתשלום אגרה. למבקשת לכאורה יכולת כלכלית לקיום עצמי ולו בקושי רב. עובדה זו היא שהובילה אותי למסקנתי.

מתוקף סמכותי על פי תקנה 14 לתקנות האגרה, אני מורה על קבלת בקשה של המבקשת במלואה במתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ב, 05 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: