כהן נ' יצחק

החלטה

בהתאם להחלטתי מיום 30.6.13, התייצבה בתאריך 11.7.13 בבית במשפט, הגב' רננה כהן והמציאה לעיונו של בית המשפט את המסמכים אשר התבקשו ע"י הנקבל בבקשתו.

הגב' כהן ציינה כי אינה מתנגדת לכך שבית המשפט יעיין במסמכים, אולם הביעה התנגדותה כי המסמכים יועברו לעיון הנקבל בשל איסור הפרסום החל על הליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לסעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

הקובל העלה מצידו טענה כי מסירת המסמכים עלולה להביא לשיבוש חקירת המשטרה אשר מתנהלת בגין תלונה אשר הגיש כנגד עו"ד והנקבל בגין נסיון סחיטה באיומים.

ברע"א 3007/02 יואב יצחק נ. ארנון מוזס [פורסם בנבו], נקבע ע"י בית המשפט בנוגע להליכים בבית משפט לענייני משפחה, כדלקמן:

" הכלל הבסיסי הוא, איפוא שאין פוגעים בעקרון הפומביות, לרבות בדרך של איסור פרסום, אלא על יסוד הוראה מפורשת בחוק או החלטת בית המשפט על פי עילות מפורשות שנקבעו בחוק. אין גם זהות בין קיום ההליך בדלתיים סגורות לבין איסור הפרסום. איסור הפרסום עומד כשלעצמו ואין הוא פועל יוצא מסגירת הדלתיים. דרושה הוראה מיוחדת כדי לאסור פרסום....ואכן לבית המשפט ניתן שיקול דעת בסעיף 70(א) לחוק בתי המשפט להתיר פרסום הליך שהתנהל בדלתיים סגורות. הוראה זו, המאפשרת להביא לידיעת הציבור את אשר נסתר ממנו בשל סגירת דלתיים, משקפת את האינטרס הציבורי כבד המשקל בפומביות המשפט. על בית המשפט המתבקש להתיר פרסום הליך שהתנהל בדלתיים סגורות, ראשית לבחון אם המטרה שלשמה נסגרו הדלתיים עומדת בעינה ושנית להפעיל את שיקול דעתו כך שעיקרון פומביות הדיון ייפגע במידה המזערית האפשרית להשגת מטרה זו....בענייננו מטרתו של סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט היא להגן על הפרטיות בעניינים משפחתיים אינטימיים וכן על ילדים. ברירת המחדל נקבעה בשל עיסוקו של בית המשפט לענייני משפחה בנושאים אלה. עם זאת לפחות בדיעבד, כאשר תוכנו של ההליך ידוע "תיטה בכף אל עבר פומביות הדיון"...פרסום תוכן ההליך לא ייאסר וההליך יותר לפרסום כולו או מקצתו, אם אין הפרסום פגיעה בילדים או בעניינים משפחתיים אינטימיים."

5. בתיק תמ"ש (ת"א) 56250/07 ל.ק. נ. ל.ק. נקבע ע"י כב' השופטת מילר כדלקמן:

" עם זאת, לא כל ענייני המשפחה מעמדם שווה מבחינת רגישותם, פגיעתם והצורך להבטיח שלא ייחשפו לעין כל. גם לא כל ענייני המשפחה זהים בהתייחס לצנעתם ופרטיותם של המתדיינים. יש והיחסים המשפחתיים הם בין ההורים המשליכים על ילדיהם הקטינים, יש והסכסוך הוא בין הורים וילדים בוגרים או ילדים הינם לבין עצמם, יש והסכסוך הוא עניינים כספיים. לעיתים הסכסוך הוא כספי המתייחס להיקף עיזבון ולעיתים כספי המשליך על אלה הנותרים בחיים. לפיכך יש לסווג את מדרג הרגישות בכל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות...בנוסף לקביעת מדרג הרגישות והפגיעות הטמון בסכסוך משפחתי, יש לבחון גם את השלב בו מתבקש הפרסום: האם בתחילת ההליך או לאחר מתן פסק הדין...פרסום תוכנו של הליך שהתקיים בדלתיים סגורות יותר לפרסום כולו או מקצתו אם אין בפרסום פגיעה בילדים או בעניינים משפחתיים אינטימיים."

6. כלל פומביות הדיון הינו עקרון על חוקתי אשר נקבע בחוק יסוד השפיטה ובחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

למרות זאת המחוקק קבע כי לעיתים עקרון הפומביות נסוג בפני זכויות ואינטרסים נוגדים וכך נקבע בסעיף 68(ה) לחוק.

אין זהות בין דיון בדלתיים סגורות לבין איסור הפרסום ולבית המשפט שיקול דעת עפ"י סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט אם להתיר את הפרסום.

פרסום תוכנו של הליך שהתקיים בדלתיים סגורות, יותר, אם אין בפרסום פגיעה בילדים או בעניינים משפחתיים.

לא כל ענייני המשפחה זהים הם ויש לסווג את מדרג הרגישות בכל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות.

7. בענייננו המסמכים אשר הומצאו ע"י הגב' כהן הינם כדלקמן:

א. תרשומת שיחה "כסף שחור – שיחה בין יוסי ורננה"

ב. תרשומת בכתב יד.

ג. צילום תכשיטים.

ד. צילומי אסמכתאות בגין המרת כספים

ה. הסכם שכ"ט .

ו. צילומי הפקדות בבנק.