כהן נ' יהודה ואח'

פסק-דין

1.לפני תביעה חוזית כספית על סך 10,800 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות לחודשים דצמבר 2012 וינואר- פברואר 2013 שלטענת התובע לא שולמו לו על ידי הנתבעים בגין שכירות דירת מגורים המצוייה ברחוב הארבעה 46/5 פסגת זאב-ירושלים.

2.הנתבעים מכחישים בכתב הגנתם, כי לא שילמו את דמי השכירות עבור התקופה הנ"ל. כמו כן, טוענים לליקויים במושכר בדמות רטיבות ועובש על הקירות שעל התובע לתקן.

3.ביום 27/5/13 התקיים דיון במעמד הצדדים בו שבו הצדדים על טענותיהם ובמהלכו עדכן התובע את בית המשפט, כי מעת הגשת התביעה שילמו הנתבעים את חודשים ינואר-פברואר 2013 ומשכך, יש לתקן את כתב התביעה בהתאם. כמו כן, התובע ביקש לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את החיובים בגין דמי השכירות לחודשים אפריל – מאי 2013 ולהעמיד את תביעתו על סך 8,200 ₪. מאידך, הנתבעים הגישו במהלך הדיון אישורים בחתימת התובע אודות כספים ששולמו לו במהלך התקופה הרלבנטית, זאת, על חשבון דמי השכירות.

4.מעיון באישורים עולה, כי הנתבעים שילמו את דמי השכירות עבור חודשים ינואר-אפריל 2013 למעט יתרת חוב בסך 1,000 ₪ שלא שולמו עבור חודש אפריל 2013 . כמו כן, לא מצאתי התייחסות באישורים הנ"ל לתשלום עבור חודש דצמבר 2012.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי טענות הצדדים ועיינתי באישורים שהוצגו במהלך הדיון שוכנעתי, כי יש לקבל התביעה באופן חלקי.

6.הנתבעים מודים, כי שכרו מהתובע את הדירה נכון לחודשים דצמבר 2013 ואפריל 2013 ואולם, לא עלה בידם להוכיח, כי שילמו את דמי השכירות המלאים לחודש דצמבר 2012 וסך של 1,000 ₪ לחודש אפריל 2013. לא נתתי אמון בעדות הנתבעים שלא רק שלא נתמכה באסמכתאות, אלא, נסתרה מהאישורים שהוגשו על ידם. מהאישורים הנ"ל ניתן ללמוד, כי בתקופה הרלבנטית, נקלעו הנתבעים, ככל הנראה, לקשיים כלכליים באופן שהתקשו לשלם את דמי השכירות כסדרם ובמלואם. ראיות אלה, תומכות בגירסת התובע, כי נכון להגשת התביעה ביום 12/2/13 הנתבעים לא שילמו את דמי השכירות עבור שלושת החודשים הנטענים. כמו כן, אין בידי לקבל טענת הנתבעים, כי במשך כל תקופת השכירות נהגו לשלם את דמי השכירות במזומן ללא קבלת אישורים בכתב מהתובע ואילו רק לאחר הגשת התביעה ונוכח התכחשותו של התובע לתשלום דמי השכירות עבור חודש דצמבר 2012 התחילו לדרוש אישורים בכתב, זאת, נוכח הצגת אישורים עבור תקופות קודמות להגשת התביעה כגון תשלום עבור דמי שכירות לחודשים אוקטובר ונובמבר 2012. עובדה זו, סותרת את טענת הנתבעים בעניין זה ומשכך, דינה להידחות.

7.מעיון באישורים עולה, כי חודשים אוקטובר –נובמבר 2012 שולמו ולאחר מכן, חודשים ינואר- אפריל 2013 ואילך. אולם, כאמור לעיל, אין כל התייחסות באשר לתשלום דמי השכירות לחודש דצמבר 2012 – עובדה התומכת באופן מובהק בטענת התובע. כמו כן, ניתן להבחין בנקל, כי במועד הגשת התביעה 12/2/13 שולם לתובע סכום חלקי נוסף על חשבון דמי השכירות עבור חודש ינואר 2013. הנתבעים אף הודו, כי טרם שילמו את דמי השכירות עבור חודש מאי 2013.

8.סוף דבר- הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 8,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. מובהר בזאת, כי סכום זה כולל את דמי השכירות עבור חודש מאי 2013. כמו כן, אני מחייב את הנתבעים לשאת בהוצאות משפט בסך 350 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"א סיון תשע"ג, 30 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: