כהן נ' המכון למצוות התלויות 9100

פסק דין

1.בפניי בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף.

2.מדובר בתביעה כספית בסך של 190,000 ₪.

עילת התביעה (סעיף 6) היא שהנתבעת קיבלה שתי המחאות מזויפות שאינן נושאות את חתימתו של התובע והגישה אותן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

לפי נספח א' לתביעה מדובר בהמחאות מספר 7899 ו- 7900, בסך של 56,000 ₪ כל אחת, ז"פ 11.8.08 ו- 7.8.08 (להלן: ההמחאות).

התובע העלה את טענת הזיוף בהתנגדות לביצוע ההמחאות, אך טענתו נדחתה, כך לפי כתב התביעה עצמו (סעיף 14), ראה פרוטוקול הדיון מיום 17.6.09 בבש"א 1452/09 בבימ"ש השלום כפר סבא (כב' הרשמת יפעתי) והליכי ההוצאה לפועל בגין ההמחאות חודשו.

בהמשך, טען התובע כי הגיש ערעור על ההחלטה, אך לא ניתנה החלטה בערעור.

בתמצית, טענתו של התובע היא שהנתבעת התעשרה על חשבונו שלא במשפט, גזלה ועשקה אותו, תוך ניצול רגעי חולשה ואי הבנה שלו לצורך השגת הישגים משפטיים. משכך, עתר להחזר הסכומים ששולמו בלשכת ההוצאה לפועל, את הוצאות הגנתו המשפטית ונזקיו כתוצאה מנקיטת ההליכים המשפטיים.

3.הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף, מכוח השתק עילה ו/או השתק פלוגתה. זאת, מחמת העובדה שטענת הזיוף הוכרעה בהליך ההתנגדות.

4.דין בקשה זו להתקבל.

5.עילתה של התובענה שבפניי טענה שמעלה התובע לפיה ההמחאות זויפו.

טענה זו נדחתה בהליך שהתקיים בין הצדדים בבש"א 1452/09 הנ"ל.

לפי המסמכים שהציגה הנתבעת, הערעור שהגיש התובע לבית המשפט המחוזי, לאחר הליכים רבים נוספים (ערעור לבימ"ש השלום, בקשות לעיכוב ביצוע) – נדחה, מהטעם שהתובע לא הפקיד עירבון.

גם אלמלא נדחה הערעור, ברור ומובן כי אין התובע יכול להשיג על החלטה לחובתו באמצעות פתיחת הליך אחר.

6.תובענה זו נסמכת על טענה שנדחתה מפורשות בהליך אחר שהתקיים בין הצדדים, ואין כל ממש בטענות התובע מדוע לא תידחה מחמת מעשה בית דין.

טענתו של התובע לפיה כב' הרשמת יפעתי לא נכנסה לעובי הקורה אינן ענין להליך חדש, אלא להליך ערעורי. התובע לא הפקיד את העירבון הנדרש בבית המשפט המחוזי ובוודאי שאינו יכול, כתחליף, "לערער" בפני בית משפט זה בהליך חדש.

טענתו של התובע לפיה מבקש הוא את יומו בבית המשפט, להוכיח את טענת הזיוף, לאו טענה היא. התובע קיבל את יומו, שהרי העלה את טענת הזיוף בהליך ההתנגדות, נחקר, וסיכם (באמצעות בא כוחו).

לפי ההלכה הפסוקה, מעשה בית דין עשוי שיקום אף אם לא התקיים דיון לגופו של ענין (רע"א 2237/06 בנק הפועלים נ' ויינשטיין). לא כל שכן בענייננו.

טענתו של התובע לפיה דרכו נחסמה בערעור מטעם טכני מהטעם שלא הפקיד את העירבון, אינה פותחת את הפתח להגיש ערעור באמצעות תובענה לבית משפט זה, משל החלטתה של כב' הרשמת יפעתי מעולם לא ניתנה.

7.לסיכום, מעת שטענתו של התובע לזיוף נדחתה בהליך אחר בין שני הצדדים, מדובר במעשה בית דין לכל דבר, ודינה של תביעה זו, המבוססת על טענת הזיוף – להידחות.