כהן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.ביום 7.7.11 הגיש התובע תביעתו כנגד החלטת הנתבע מ- 1.12.10 הדוחה תביעתו לד"פ בגין אטם שריר הלב מ- 18.8.2010, משלא הוכח קיום ארוע תאונתי ומשאין עסקינן בפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2.בכתב הגנתו מ- 2.8.11 עתר הנתבע לדחיית התביעה, משלא הוגש כתב תביעה מנומק.

הנתבע טען לדחיית התביעה משלא ארע ארוע חריג, שהינו פ"ע כמשמעו בחוק.

3.בכתב תביעה מתוקן שהגיש התובע (24.11.11) נטען כי התובע עובד "מקורות" מ- 1975 כאחראי משמרת בהפעלת מחשב מרכזי (מול מסכי מחשב VM ו- DOS).

מספר שנים קודם היה גל צמצומים, חלק מעבודתו הועבר למיקור חוץ, מחלקתו צומצמה מ- 13 עובדים ל- 2 קבועים.

כחודש לפני הארוע, החלו מנהלי החברה לדבר על תוכנית צמצומים. ב- 17.8.10, עת עבד משמרת שניה (14:30 – 23:00), לאור דבריהם ועובדים נוספים עלה לחדרי הועד (קומה 8) ונמסר לו ע"י חבר הועד אילן הללי, שלא ידוע לועד על כל תוכנית צמצומים והם יבררו את הענין. לאחר שירד מחדרי הועד, המשיך בעבודתו וסביב 15:00 הגיעו לעמדת עבודתו מנהליו (מר צביקה גליכמן ומר לדר שמואל; "המנהלים") והם פתחו בשיחה על ארגון מחדש של אולם העבודה וגליכמן הצביע לעבר המסכים (עיקר עבודתו והתמחותו של התובע) ואמר כי אפשר לשים אותם "יותר בצד" כי הם "משניים בחשיבותם ולהביא מסכים שחשובים להם יותר". התובע שהופתע מאד מהאיום על עתידו בחברה, נוכח היותו מפרנס יחיד, גילו והיותו העובד המבוגר במחלקה, חשש שכל עבודתו תצא לגורמי חוץ, נלחץ וחש תסכול רב; התובע התרומם מכסאו אמר למנהלים "שסליחה, אבל זו עבודה שלי" – הם לא ענו והמשיכו לשוחח ביניהם. התובע התיישב חזרה, הרגיש חולשה פתאומית, מחנק ולחץ בחזה ("הארוע").

כעבור שעתיים הגיע מנהל הצוות של התובע מר יורם שומר ("שומר"), שהבחין כי התובע נסער, שציין כי לא שמע על התוכנית להעביר המסכים. התובע ציין כי הוא חרד לאבד מקום עבודתו נוכח התמחותו הספציפית ובהיותו מפרנס יחיד ל- 6 נפשות.

התובע התקשה מאד להמשיך לבצע עבודתו, היה מאוד מודאג, חש ברע, הרגיש לחצים בחזה, כאבים בזרועות ובצדי הצוואר וחולשה רבה.

בסיום המשמרת (23:00), בקושי רב נהג לביתו. עצר לתדלק אך היה חלש מכדי לצאת מהמכונית ולכן המשיך לביתו, נסיעה שארכה כחצי שעה (במקום 10 דקות כרגיל). אשתו שהתעוררה מאנחותיו, שאלה מה קרה והתובע השיב שכנראה נתפסו השרירים.

למחרת, 18.8.10 סביב השעה 09:00, קם ממיטתו, נתקף כאב חזק בחזה ובגב, לקח כדור נגד צרבת ומשהחמיר הכאב הזעיקה רעייתו ניידת.

לתביעתו המתוקנת צורף תצהירו.

ביום 24.11.11 ביקש התובע להגיש תצהירו של שומר.

4.ביום 9.9.12 נשמעו עדויות התובע.

סיכומי הצדדים הוגשו לבקשתם בכתב.

לצערנו התעכבה הוצאת פסה"ד.

5.המסמכים

בתביעה למל"ל (16.9.10) "בעקבות ויכוח שהתנהל יום קודם לכן במשרד בעקבות שינויים בעבודה" (כעדים צויינו בני פלג, שומר יורם ודוד מנחם).

דו"ח מד"א 18.8.10 (שעה 10:24) – "מזה כחצי שעה כאב לוחץ בחזה... מזיע מאד".

בטופס בל/250 (נ/1; 26.8.10) – "יום לפני הארוע התקיים ויכוח במשרד עקב שינויים בעבודה. באותו רגע חש כאבים בחזה... לחצים בחזה".