כהן נ' דרור ואח'

פסק דין

1.תביעה זו, הוגשה בגין נזק בסך של 2,395 ₪, שנגרמו לתובע לטענתו, כתוצאה מתאונה דרכים אשר אירעה ביום 16/8/10 בכביש גישה לכביש 431, שבו שני נתיבי נסיעה ממערב למזרח. הנתיב השמאלי מוביל לכיוון ראשון לציון וירושלים [להלן: "הנתיב השמאלי"] ואילו הנתיב הימני מוביל לכיוון כביש 412 , בואכה נס ציונה ורחובות [להלן: "הנתיב הימני"].

2.התובע טוען, כי נסע בנתיב הימני וכי לפתע, רכב הנהוג על ידי הנתבעת 1 סטה מהנתיב השמאלי לנתיב הנסיעה של רכב התובע ופגע בו בצידו השמאלי. בעקבות כך, טוען התובע כי רכבו נהדף לעבר גדר בטיחות מבטון, ועל מנת שלא לפגוע בה סטה שמאלה ונעצר בשולי הדרך משמאל לנתיב השמאלי.

נזקיו הישירים של רכב התובע כוסו על ידי חברת הביטוח אליהו בה בוטח בביטוח מקיף.

בתביעתו זו, עותר התובע לפיצוי בגין השתתפות עצמית בה נשא בסך של 1,020 ₪, ובגין ירידת ערך בסך של 1,375 ₪.

3.גרסתן של הנתבעות (הנתבעת 1 היא הנהגת והנתבעת 2, מבטחת ריכבה) אודות נסיבות אירוע התאונה הפוכה. לטענתן, רכב התובע הוא שסטה מהנתיב הימני בו נסע לעבר הנתיב השמאלי ופגע ברכב הנתבעת 1 בצדו הימני.

4.בדיון שהתקיים ביום 27/4/2011 נשמעו עדויות הנהגים.

5.לאחר ששמעתי את העדויות למול הגרסאות שנמסרו בכתבי הטענות, ועל יסוד מכלול הראיות שהוצגו, מצאתי כי דין התביעה להידחות, מהטעמים כדלקמן:

5.1 חומר הראיות מלמד כי התובע מסר שלוש גרסאות שונות, אשר אינן תואמות האחת את האחרת בנקודות מהותיות באשר לאופן אירוע התאונה:

בעדותו סיפר לראשונה כי רכבו נפגע מרכב הנתבעת 1 פעמיים: לראשונה, בדלת השמאלית האחורית ובשניה, בדלת השמאלית הקדמית, עת שהסיט את רכבו לעבר הנתיב השמאלי על מנת להימנע מפגיעה בחומת בטון בצידו הימני של הנתיב בו נסע.

במסמך שצורף לכתב תביעתו, בו פירט את נסיבות התאונה עבור התביעה שהגיש לחברת הביטוח של רכבו, מיקם התובע את מסלול נסיעתו בתרשים שערך בנתיב הימני, ובתיאור הנסיבות כתב כי רכבו נפגע לראשונה מאחור, הוסט לצד שמאל, ואז הסיט התובע את רכבו לצד ימין, ועבר לנתיב המקביל, אז נפגע רכבו בשנית בדלת הקדמית, ועצר בשול הימני של הכביש.

בחקירתו הנגדית, טען התובע כי את תיאור נסיבות התאונה לחברת הביטוח במסמך האמור, כתב יום לאחר התאונה, וכי טעה כשכתב צד ימין במקום צד שמאל.

הסברו כי טעות זו נבעה מכך שבעת שכתב את הדברים ישב "עם הפנים הפוך" אינו יכול להניח את הדעת.

אף הסברו כי כתב התביעה נכתב מפיו על ידי סוכנת הביטוח, וכי ביקש ממנה לתקן את כתב התביעה, תמוה מאוד, מקום בו גרסתו בכתב התביעה אינה כוללת כלל תיאור של שתי פגיעות ברכבו,וכאשר בוודאי היתה עליו החובה לבחון פרטי תביעתו קודם להגשתה.

5.2התובע אף מסר בעדותו כי יחד עימו נסעה ברכב נוסעת נוספת, אולם זו לא הובאה למתן עדות מטעמו. התובע טען, רק בענה לחקירתו, כי היא אינה בארץ, אולם לא מצאתי הסבר לקוני זה משכנע.

5.3לא מצאתי להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת 1 אשר נמצאה עקבית ותאמה את הגרסה שנמסרה בכתב ההגנה.

5.4תמונות הפגיעות ברכבים המעורבים שהוגשו מטעם הצדדים אינן מחזקות את גרסת מי מהנהגים המעורבים, ולא הוגשה מטעם התובע חוות דעת מתאימה בעניין זה. על כן, מראה כלי הרכב אינו מחזק או מוכיח את גירסת התביעה.

6.אשר על כן, התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות משפט בסך של 340 ₪.

רשות ערעור כחוק.