כהן נ' דיבון

פסק דין

התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים עם רכב של הנתבעת.

התובעת טענה כי השלימה פניית פרסה במקום מותר, כאשר רכב הנתבעת, התפרץ לנתיבה, ופגע ברכב התובעת בצידו הימני קדמי.

הנתבעת טענה כי יצאה מחנייה, והתובעת היא זו שפגעה ברכבה, בביצוע פניית הפרסה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בשרטוט ובתמונות מקום התאונה, ובתמונות הנזק של שני כלי הרכב, אני קובעת כי התביעה להידחות.

עיון בתמונות הנזק מלמד על כך שהרכב של התובע נפגע בחלק הימני קדמי, בעוד שהרכב של הנתבעת נפגע בכנף השמאלית אחורית מעל הגלגל.

תמונות הנזק, ומיקום הנזקים מלמד על כך שהתובעת היא זו שפגעה ברכב הנתבעת, והאחריות לתאונה מוטלת על התובעת.

אין ספק, שאחריות בפניית פרסה זהירה, מוטלת על התובעת, אשר לא נקטה זהירות ראויה, ועל כן, נגרמה התאונה.

בנסיבות אלה, התביעה נדחית בזה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 350 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי, תוך 15 ימים.

המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתנה והודעה היום י' אב תש"ע, 21/07/2010 במעמד הנוכחים.

איילה גזית, שופטת

הוקלד על ידי: הילה אבישר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: