כהן נ' גולדהבר

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 20/03/2010, בין רכב פרטי לאופנוע שעמד בחנייה במגרשי גני התערוכה בתל-אביב.

התובעת, הינה הבעלים של האופנוע שהיה מעורב בתאונה (להלן:"התובעת" ו"האופנוע"), והנתבעת הייתה הנהגת ברכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה (להלן:"הנתבעת" ו"הרכב" בהתאמה).

תמצית גרסת התובעת:

לטענת התובעת האופנוע עמד בחניון גני התערוכה וכאשר ביקשה לנסוע ראתה פתק בו ציין עובר אורח את מספר הרכב שפגע באופנוע בעת שהיה בחנייה והתובעת הלכה לעיסוקיה.

לטענת התובעת, היא ניסתה ליצור קשר עם בעלי הרכב על מנת שיפצו אותה על הנזק שנגרם לה אך הדבר לא צלח בידה ולכן היא נאלצה להגיש התביעה המונחת בפני.

לדיון שהתקיים בפניי זימנה התובעת, את הבחור שהשאיר את הפתק ואשר לטענתו ראה את התאונה בעת התרחשותה.

תמצית טענות הנתבעת:

הנתבעת מכחישה כל קשר לאירוע. לטענתה, היא אומנם הייתה באותו יום בגני התערוכה, אך לא פגעה באף אופנוע ולכן יש לדחות את התביעה כנגדה. לתמיכה בגרסתה, זימנה הנתבעת את העד מטעמה שהיה עימה הרכב באותו מועד.

דיון:

בדיון שהתקיים בפניי העידו הצדדים, הבחור ששם את הפתק מטעם התובעת, והבחור שנסע עם הנתבעת מטעם הנתבעת. לטענת התובעת וכפי שהעיד על כך הבחור שכתב את הפתק, הנתבעת יצאה מחנייה ונסעה לאחור ופגעה באופנוע שעמד בחנייה שממול.

העד חזר וטען שהוא ראה את זה קורה, ניסה לעצור את הרכב הפרטי, אך משלא הצליח, השאיר "פתק" על מנת שהתובעת תוכל להמשיך את הטיפול בעצמה. הן הנתבעת והן העד מטעמה, לא זוכרים כי ראו או הרגישו כל פגיעה באופנוע.

לאחר עיון בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים ואף העדים נחקרו בפניי, הגעתי למסקנה שעדיפה בעיניי, גרסת התובעת. עיקר גרסתה של התובעת, מבוססת על דברי הבחור שרשם את הפתק ואשר העיד בפניי. לעד זה, שהיה עד ראייה, אין כל אינטרס בתיק, ובעת שמסר את המידע לתובעת, לא הכיר הוא אותה. מאידך, העד שהעיד מטעם הנתבעת, היה מכר שלה, כך שיש לתת משקל לעדותו בהתחשב בכך.

ייתכן שלא הנתבעת ולא העד מטעמה הבחינו בתאונה בזמן אמת, שכן לטענת העד מטעם התובעת, הרכב הפרטי נסע לאחור והפיל את האופנוע כך שייתכן שהנתבעת והעד מטעמה לא שמעו ולא ראו את התרחשות התאונה ואף לא היו מודעים לכך שהיא קרתה.

לעניין גובה הנזק:

לטענת התובעת הנזק שנגרם לאופנוע, עומד על סך של 3,719 ₪ בהתאם להצעת מחיר שצרפה לכתב התביעה, כמו כן ביקשה פיצוי על עוגמת נפש בסך של 8,000 ₪, הכולל גם פיצוי על היעדרות מהעבודה. סך הכל עומדת התביעה על סך של 11,719 ₪.

למרות שמן הראוי היה לצרף חוות דעת, אני מקבלת את גובה הנזק הישיר בהתאם להצעת המחיר דהיינו סך של 3,719 ₪.

לגבי הנזק העקיף בסך 8,000 ₪, לא מצאתי כי נזק זה הוכח, כך שיש לפסוק הוצאות כמקובל, בסיום ההליך.

לאור האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 3,719 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום אירוע התאונה ועד התשלום בפועל ובתוספת הוצאות בסך 750 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.