כהן נ' בסוביץ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 19/8/10 שבה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבע מספר 1 שהיה מבוטח על ידי הנתבעת מספר 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1.נזק על פי דוח שמאי – 5813 ₪.

2.ירידת ערך על פי דוח שמאי – 4840 ₪.

3.שכר טרחת שמאי – 590 ₪.

4.הוצאות בגין טלפונים, טרטורים ועגמת נפש – 500 ₪.

לפי דברי התובעת היא נעצרה ברמזור אדום, הנתבע לא הבחין ברמזור ונכנס במלוא העוצמה בחלק האחורי של רכבה. בכל הנוגע לחישובי הנזק, התובעת הסתמכה על חוות דעת השמאי.

אין מחלוקת בין בעלי הדין לגבי עצם האחריות לתאונה והדיון התמקד בעניין גובה הנזק. הנתבע טען שדובר בנגיעה קלה, לצורך הטענה הזו התובע הגיש לבית המשפט צילומים של רכב הנתבע אחרי התאונה. מר ברוך לוין נסע עם הנתבע ברכבו וגם הוא מאשר שמדובר בפגיעה קלה, אם כי טען שלא יצא מהרכב כדי לבדוק את המצב.

הנתבע חזר ואמר שהתיקונים שבוצעו ואשר מפורטים בדוח השמאי לא נגרמו על ידו בעת התאונה.

לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.בכל הנוגע לדוח השמאי ומהות הנזק לרכבה של התובעת:

יש לשים לב שדובר ברכב חדש (שנת ייצור 2010) ומד האוץ עמד על 2654 קמ' בלבד.

בדיקת השמאי בוצעה 10 ימים אחרי התאונה ואין להניח שהרכב היה מעורב בתאונה נוספת בין שני המועדים.

לא אחת קורה שהפוגע נוטה לגמד את מהות הפגיעה לנפגע. עיון בדוח השמאי לא מגלה דבר לא הגיוני או מוגזם ולכן בכל הנוגע לתיקון הרכב התביעה מתקבלת.

2.לגבי ירידת ערך: גם בהתחשב בכך שדובר ברכב חדש, יש לקחת בחשבון שהמגן האחורי הוחלף במגן חדש, לכן המראה החיצוני של הרכב לא נפגע.

כמו כן יש לציין שהשמאי לא טרח לערוך דוח ירידת ערך כמקובל ואין ראיה שבדק את הרכב אחרי התיקון ועמד על ירידת ערכו בצורה נאותה.

3.מעבר להוצאות התיקון ברכב והוצאות השמאי התובעת לא הוכיחה כל נזק.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סכום של 6403 ₪ בתוספת הוצאות הדיון בסך 500 ₪, הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

עם בעלי הדין הסליחה בגין האיחור במתן פסה"ד עקב מחלתו של מותב זה.