כהן נ' בן ישי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפינוי וסילוק ידם של הנתבעים מדירה ברחוב הקישון 75 בתל אביב.

רקע וטענות הצדדים

1.התובע הינו הבעלים, הרשום בספרי לשכת רישום המקרקעין של דירה בת שני חדרים המצויה בקומת הקרקע של בניין ברחוב הקישון 75 בתל אביב, הידועה כחלקה 134/5 בגוש 7084 (להלן: "הדירה").

2.הנתבע 1 הינו דייר מוגן בדירה בהתאם לחוזה שכירות מוגנת מיום 21.03.1983, אשר נכרת בינו לבין מר מישאל זרגר (להלן: "הנתבע" ולהלן: "חוזה השכירות המוגנת").

הנתבעת 2 הינה אחותו, ועל פי הטענה היא מתגוררת מזה שנים רבות ובאופן בלעדי בדירה (להלן: "הנתבעת").

3.טוען התובע כי הגם שבהתאם להוראת סעיף 22 לחוזה השכירות המוגנת, ניתנה לנתבע רשות כי בנוסף אליו, יתגוררו בדירה בני משפחתו, אך זאת רק לשנה אחת בלבד, וכי הגם שמעבר לאמור התחייב הנתבע שלא להעביר את הדירה לאחר ולא להתיר לאחר להתגורר בה, הרי שבפועל נטש את הדירה עוד לפני עשרות שנים ומסר אותה לנתבעת, המתגוררת בה באופן בלעדי.

4.תוצאת האמור טוען התובע כי הנתבע הפר הפרה בוטה את הסכם השכירות המוגנת, ועותר ליתן פסק דין לפינוי וסילוק הנתבעים, או מי מטעמם מן הדירה ולהשבתה לתובע, כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ .

5.מנגד טוען הנתבע כי מעולם לא נטש את הדירה ואף לא הייתה לו כוונה לנוטשה. עוד טוען הוא כי לנתבעת רשות להתגורר בדירה מכוח הוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "החוק"), וכי בעניין זה בטלות הוראות חוזה השכירות המוגנת ביחס לאמור בחוק. במקביל עותר הוא, מטעמי זהירות, לסעד מן הצדק.

ראיות הצדדים

6.דו"ח חקירה סמויה שהוגש לעיוני (ת/1, בליווי תמונות צבעוניות ת/2) מעלה כי הנתבע איננו מתגורר בדירה אלא ברחוב סמטת עובד 2 בתל אביב. כך גם בהתעלם מתמלילי שיחה המתועדים בו (וראו עמ' 4 לדו"ח).

7.הגב' רות צימברג, שכנה המשמשת כ"ועד הבית" של הבית ברחוב הקישון 75 בו מצויה הדירה (להלן: "הבית"), מוסיפה על האמור (בתצהירה ת/3 ובמהלך עדותה בפני) כי בדירה מתגוררת דרך קבע, מזה למעלה משנה, באופן בלעדי הגב' מירה הרמיס, שהיא אחותם של הנתבעים. עוד היא מוסיפה כי קודם למועד זה של למעלה משנה, גרה בדירה הנתבעת, בעוד שהנתבע לא גר בה מעולם (וראו בעניין זה עמ' 5 לפרוטוקול שורות 11-12).

8.מר גד סלי, המפעיל מזה כשלושים שנה, חנות המשמשת כמחסן למוצרי דבק בבית, מוסיף אף הוא על האמור (בתצהירו ת/5 ובמהלך עדותו בפני) כי מזה שנים רבות הוא רואה את הנתבע מגיע לבית עם תלת האופן שלו, לעיתים מדי מספר ימים, ולעיתים מדי תקופה ממושכת יותר, וזאת לביקור קצר. העד מוסיף כי למיטב ידיעתו בדירה מתגוררת אחותו של הנתבע.

9.בתצהירו (ת/4) טוען התובע כי אך לאחרונה התברר לו שהנתבע נטש את הדירה וזאת לפני עשרות בשנים, וכי תחתיו מתגוררת בה הנתבעת. לתימוכין מפנה הוא לתצהיר שנתן הנתבע בתימוכין לעדות במסגרת ת"א 69341/04 (נספח ד' לתצהירו), ממנו עולה כי הוא (הנתבע) מצהיר שהוא מתגורר ברחוב שמעון רוקח 33 בתל אביב וכי הדירה ברחוב הקישון 75 בתל אביב, הינה ביתה של הנתבעת (להלן:"ההליך הנוגע לרחוב שמעון רוקח 33").

במהלך עדותו בפני הוסיף התובע כי מעולם לא הצליח לראות את הנתבע בדירה, שעה שהגיע אליה ללא תיאום מראש, וכי בכל פעם שעשה כן נענה בהסבר כי הנתבע יצא לסידורים.

10.מנגד טוען הנתבע (בתצהירו נ/1) כי הוא מתגורר בדירה מאז 1983, ביחד עם הנתבעת. לדבריו הגם שעל פי סעיף 22 לחוזה השכירות המוגנת, הותרו מגורי קרוביו עימו לשנה אחת בלבד, הרי שלא כך קרה בפועל. עוד לדבריו הבעלים הקודמים של הדירה, ידעו על כך ואף התובע שרכש את הבית, 15 שנה לאחר מכן, מעולם לא טען כלפיו אחרת.

11.הנתבע מוסיף על האמור כי לפי הסבר שקיבל, לא ניתן למנוע מן הנתבעת להתגורר עימו בדירה, וזאת מכוח סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר.

12.עוד טוען הנתבע כי תצהיר שנתן במסגרת ההליך הנוגע לרחוב שמעון רוקח 33, ניתן במענה לטענות שונות שנטענו כנגדו וכנגד אחיו ואחיותיו, בהיותם בעלי הדירה באותה כתובת, אך כי הוא לא גר בו, ומכל מקום כי מאז שנת 2004 ולאחר שריפה לא נותר בכתובת זו דבר.

13.לבסוף טוען הנתבע כי ברחוב סמטת עובד 20 הוא מחזיק בשכירות מוגנת, במושכר, המשמש אותו לצורכי פרנסתו. לדבריו הוא עוסק בגרוטאות ומכירתן והמקום משמש אותו לצרכים אלה ולא לשום צורך אחר.

14.במהלך עדותו בפני הוסיף הנתבע על האמור כי התובע תמיד היה פוגש אותו, את אחיו ואת אימו, והיה רואה שהם גרים בדירה. כמו כן אישר כי קודם שנכרת חוזה השכירות המוגנת, היה מיוצג ע"י עורך דין. הנתבע לא יכול היה להתמודד עם שאלות נוספות שנשאל והתקשה לתת מענה לגופו של עניין.