כהן נ' אפללו

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 10/12/09 .

לטענת התובע במועד הנקוב, נהגה ברכבו אשתו – הגב' צפנת ספרא, אשר לטענתו, נסעה בעקבות רכב הנתבע ברחוב צלנוב ועצרה אחריו כשהתקרבו כלי הרכב לרמזור. לטענת התובע, בשעה שרכבו עמד כאמור, נסע לפתע הנתבע לאחור וזאת, על מנת להיכנס לחנייה מימין ואגב כך פגע ברכבו. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע ומשכך עליו לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבע, התאונה כלל לא ארעה באיזור רמזור אלא שהוא עצר בצד והמתין שרכב חונה יפנה את מקום החנייה. לטענת הנתבע, בזמן שהמתין כאמור בעצירה מוחלטת, פגע בו לפתע מאחור רכב התובע. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבע, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של אשת התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו של התובע.

בדיון אשר התקיים בפני העידו אשת התובע- הגב' צפנת ספרא והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבו של התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו ומשכך, כי דין תביעתו להדחות.

ראשית, עיון בתמונות הנזק לרכבו של התובע מעלה כי הנזק הנחזה בתמונות תואם את כל אחת מגרסאות הצדדים ואין בנזק בכדי ללמד על אופן התאונה באופן המטה את מאזן ההסתברויות לצד זה או אחר.

מלבד תמונות הנזק כאמור, התובע לא הציג , ראיות כלשהן אשר יש בהן בכדי לתמוך בגרסתו וזאת, מלבד עדות אשתו המהווה עדות יחידה לפי סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971 ומשכך, פסיקה בהסתמך על עדות כאמור בלבד דורשת נסיבות מיוחדות אשר אינן קימות במקרה בפני.

אשר על כן הנני קובעת כי בנסיבות האמורות לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו ומשכך, דין תביעתו להדחות.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . לפנים משורת הדין ולאחר ששקלתי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.