כהן נ' איזנברג

החלטה

לפני בקשה להעברת הדיון לבית המשפט במחוז ירושלים, בהעדר סמכות מקומית.

המבקש טוען כי מקום מגוריו הוא בירושלים ואף תמך טענה זו בתצהיר.

יחד עם האמור, ההמחאה שבעניינה הוגשה התנגדות נמשכה בירושלים והיא משוכה על סניף בנק לאומי בירושלים- סניף רחביה.

המבקש העלה טענה לפיה משעסקנן בשטרות, מקום יצירת ההתחייבות ו\או המקום שנועד לקיומה הוא בכתובת סניף הבנק הנמשך של השיקים, בענייננו ירושלים.

מנגד טענה המשיבה כי ההמחאה נמסרה לידה בגבעת שמואל וכי ההתחייבות נוצרה בגבעת שמואל, על כן דין התביעה להתברר בבית משפט זה.

כמו כן ציינה המשיבה כי הסכימה לביצוע העסקה כאשר ידעה כי תוכל לפרוע את ההמחאה בכל סניף בנק במרכז הארץ.

לטענת המשיבה, תקנה 3 (א)(3) לתקסד"א קובעת כי הסמכות המקומית נקבעת על פי מקום יצירת ההתחייבות, גבעת שמואל, וכי הזכאות לכסף נוצרה שם.

אף קובעות התקנות כי מקום מסירת הנכס הוא הקובע לעניין הסמכות המקומית.

המשיבה ציינה כי המבקש לא העלה טענה זו בהזדמנות הראשונה, כלומר בהתנגדות לביצוע שטר, אלא בבקשה נפרדת ומאוחרת יותר.

תשובת המבקש הבהירה כי עילת התביעה הינה שטרית ומשכך יש לפעול על פי ההלכה הקובעת את הסמכות המקומית בשטרות.

המבקש טוען כי ההזדמנות הראשונה לטעון ביחס לסמכות מקומית הינה בבית המשפט כאן ולא בהליך ההוצאה לפועל שאינו רלוונטי, מכל מקום טען המבקש כי העלה טענה זו במסגרת ההתנגדות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראי החלטתי מיום 13.6.13, נחה דעתי לקבל את עמדת המבקש ואפרט טעמיי.

ראש וראשית אציין כי המסגרת הנורמטיבית לקביעת סמכות מקומית מצויה בתקנה 3 לתקסד"א.

"תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט

שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

2) ) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) מקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

4) ) מקום המסירה של הנכס;