כהן נ' אדריס ואח'

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

רקע כללי

התובע יליד 25.12.63 נפגע בתאונת דרכים כהולך רגל ביום 28.5.08. ממקום התאונה הובא התובע באמצעות אמבולנס לבית החולים הדסה עין כרם, שם אובחנו שברים בכתף ימין ובברך שמאל. התובע קיבל טיפול שמרני לכתף ונותח בברכו; הוא אושפז עד ליום 18.6.08.

הנתבע 1 היה נהג הרכב שפגע בתובע. נתבעת 2 הינה חברה לביטוח בע"מ (להלן : "הנתבעת") אשר בטחה את רכב הנתבע 1 בביטוח חובה בזמנים הרלוונטיים לתביעה. הנתבעת כופרת בעצם אירוע התאונה ובשיעור הפיצוי הנתבע על ידי התובע.

שאלת החבות:

דין טענות הנתבעת בעניין זה להידחות. די בתיק הביטוח הלאומי שהוגש על ידי הנתבעת עצמה כדי להוכיח את אירוע התאונה ואחריות הנתבעים. תיק המל"ל כולל פירוט של נסיבות התאונה, את פרטי הנהג- נתבע 1 ואת פרטי הביטוח של הרכב הפוגע. כאמור תיק המל"ל הוגש על ידי הנתבעת וללא התנגדות מצד התובע, ולפיכך הוא משמש ראיה קבילה לאמיתות תוכנו.

הנכות הרפואית

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") כתאונת עבודה. וועדה רפואית שליד המל"ל קבעה לתובע את הנכויות הבאות: 15% על פי סעיף 41(4)(ב) לתוספת לתקנות המל"ל בגין מגבלה בהרמת היד מעל לגובה האשכים; 10% על פי סעיף 35(1)(ב) לתוספת לתקנות בגין מגבלה קלה בכושר הפעולה של הברך; 10% נכות על פי סעיף 57(1) בגין "ממצאים קלים" של פזילה קלה בעין; 5% נכות על פי סעיף 37(7)(א) לתוספת לתקנות במחצית בגין הגבלה מזערית בעמוד שדרה מותני;

סה"כ נכות רפואית משוקללת 35%.

שיעור הפיצויים

הפסדי שכר וגריעה כושר ההשתכרות

עובר לתאונה התובע שימש ועודנו משמש כיום מורה בתלמוד תורה; שכרו המדווח עובר לתאונה עמד על 3,700 ₪ נטו; לדברי התובע, מעבר לשכר המדווח הוא קיבל תשלום נוסף מתלמוד תורה בגין לימודי המשך פרטיים של תלמידים באופן ששכרו הממוצע בפועל עמד על 6,262 ₪ ברוטו; מעבר לכך, הוא אף לימד שיעורים פרטיים מחוץ למסגרת תלמוד תורה והשתכר בגין כך סך של 1,200 ₪; לפיכך, לדברי התובע הכנסתו החודשית לפני התאונה עמדה על סך כ 7,400 ₪.

התובע ממשיך וטוען כי, לאחר התאונה הוא לא היה מסוגל להמשיך במתן שיעורים פרטיים, ותחת זאת הוגדל היקף המשרה שלו בתלמוד תורה בשעה נוספת באופן ששכרו עמד על 5,969 ₪ ברוטו ששווים ל-5,200 ₪ נטו בחודש. ראו סעיף 8 לתצהירו של התובע.

התובע תמך את גרסתו בתצהיר שלו ועוד שני תצהירים של הורים, מר אלון דרעי ומר אברהם נעמד, שעל פי הנטען התובע לימד את הבנים שלהם שיעורים פרטיים עובר לתאונה; התובע צירף לתצהירו דפי חשבון שמהם עולה כי הופקדו בחשבון הבנק שלו כספים נוספים בסכומים שונים מידי חודש מעבר למשכורתו הרשמית.

מנגד נטען על ידי הנתבעת כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליו להוכחת הטענה שלפיה הוא השתכר שכר נוסף בשחור מעבר למשכורתו המדווחת.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול חומר הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי הוכח כי התובע קיבל שכר מעבר לשכר הרשמי שדווח על ידי המעסיק שלו- תלמוד תורה, אולם לא בשיעור שנטען על ידו. להלן אפרט את טעמיי.

ראשית, כידוע בעניין זה על פי הפסיקה מוטל על התובע נטל מוגבר להוכיח את טענתו בדבר קבלת הכנסות שלא מדווחות לרשויות המס ראו ע"א 5794/94 אררט חברה לביטוח בע"מ נגד בן שבח, תקדין עליון, כרך (2), עמ' 864.

מהעדויות של העדים שמטעם התובע, מר נעמד ומר דרעי, עלה כי השיעורים הפרטיים שהתובע העביר לתלמידים נעשו במסגרת ותחת פיקוחה של תלמוד תורה; התשלומים בגין שיעורים אלה שולמו אף הם על ידי ההורים לתלמוד תורה ולא ישירות לתובע; התובע קיבל את שכרו בגין עבודה זו על ידי המעביד שלו תלמוד תורה.

התובע לא הביא כל עדות מטעם המעביד שלו תלמוד תורה אשר יכולה להעיד על היקף העבודה הפרטית שנעשתה על ידו והיקף התקבולים שהוא קיבל בגין כך; הדבר פועל על פי הפסיקה לחובתו של התובע.