כהן ואח' נ' שלמה סיקסט ואח'

פסק דין

1.בפני תביעות הדדיות של בעלי הדין בקשר לתאונת דרכים שהתרחשה ביום 6.7.12 שבה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבעת 1 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

א. שכ"ט שמאי 500 ₪.

ב. הוצאות תיקון לרכב 5,669 ₪

ג. ירידת ערך 1,453 ₪

סה"כ 7,623 ₪.

בתביעה שכנגד הנתבעות עותרות לסכומים הבאים:

א. נזק לרכב 3,190 ₪

ב שכ"ט שמאי 605 ₪.

ג. עוגמת נפש וטרחה 500 ש"ח.

ד. אגרת בית משפט 50 ₪

סה"כ 4,345 ₪.

2.התובעת טענה שיצא ממקום חניה ואילו הנתבעת הייתה בחניה יצאה מהחניה "ופגע באוטו שלי... לא ראיתי אותה לפני ההתנגשות (עמ' 1 שורות 17-19). בחקירה נגדית התובעת אשרה שראתה את הנתבעת מתקדמת כמה מטרים .התובעת גם אשרה שלא הרגישה מכה חזקה.

3.הנתבעת מסרה שהיא הייתה צריכה לצאת ממקום חניה "מכיוון ימינה ולא ראיתי את התובעת, לצערי ראיתי אותה חולפת על פני". (עמ' 2 שורות 28-29).

אחר כך הנתבעת הוסיפה:

"הסתכלתי וראיתי אותה עוד בתור עומדת לא ראיתי נסיעה ולא תזוזה ברכב. לא ראיתי אותה מתחילה תזוזה מבחינתי זה רכב חונה" (עמ' 2, 3 שורות 1-3).

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכי התיק הגענתי למסקנות הבאות:

1. בעלי הדין תרמו תרומה שווה לקרות התאונה. נהיגתן במתחם החניה הייתה בחוסר התחשבות ובחוסר תשומת לב ראוי.

2. באשר לגובה נזק התובעת ,הרכב לא תוקן ולכן אין להחזיר לה מע"מ על סכום הנזק.