כהן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כפר סבא

פסק דין

1.בפניי בקשת הנתבעת להורות על דחיית התביעה בתיק זה על הסף מחמת מעשה בית דין ו/או בהיעדר סמכות עניינית.

רקע עובדתי

2.כתב התביעה, כמו גם מסמכי הבקשה והתגובה, מעלים כדלקמן:

א.התובעים הם הבעלים הרשומים של מקרקעין בחלקה 390 בגוש 6434, אשר לטענתם ניתנו להם במתנה מסבתם. בכוונת התובעים לבנות על חלקה זו שני בתי מגורים לשימושם הפרטי.

ב.ביום 7/7/11 הגישו התובעים לנתבעת בקשה לקבלת היתר בניה וקיבלו ממנה דרישה לתשלום היטל השבחה.

ג.ביום 1/4/12 הגישו התובעים לנתבעת ערר על השומה, באמצעות שמאי מקרקעין מטעמם. במסגרת הערר התבקש תיקון השומה על פי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (תיקון מס' 84).

ד.ביום 5/4/12 קיבלה הנתבעת את מקצת טענות התובעים ותיקנה את השומה בהתאם.

ה.בהמשך לכך הגישו התובעים לנתבעת בקשה לקבלת פטור מהיטל השבחה בהתאם לסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק. הנתבעת דחתה את הבקשה ביום 13/8/12.

ו.התובעים הגישו לנתבעת ביום 28/10/12 בקשה לשקול את החלטתה בשנית ואולם סורבו ועל כן שילמו את היטל ההשבחה במלואו.

ז.ביום 7/3/13 הגישו התובעים את כתב התביעה בתיק זה, שבמסגרתו מתבקש בית המשפט להורות כי דרישת התשלום של הנתבעת בסך של 206,567 ₪ בלתי חוקית, שכן הנתבעת הייתה צריכה להעניק לתובעים פטור מתשלום היתר השבחה לפי הוראות סעיף 19(ג)(1) לחוק. כפועל יוצא מתבקש בית המשפט להורות כי הנתבעת תשיב לתובעים את הסך הנ"ל.

טענות הצדדים

3.בבקשתה טוענת הנתבעת בתמצית, כי כתב התביעה יוצר דרך עוקפת להוראות סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק, שלפיהן הדרך להשיג על שומה היא הגשת ערר לוועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 יום.

לטענת הנתבעת, המועד להגשת הערר חלף לכל המאוחר ביום 20/5/12 ומכאן שהחלטתה בדבר השומה מהווה מעשה בית דין.

הנתבעת סבורה לפיכך כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין או לחילופין מחמת היעדר סמכות עניינית. לחילופי חילופין טוענת הנתבעת שיש לסלק את התביעה מ- "כל נימוק אחר" בהתאם להוראות תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

4. התובעים טוענים בתגובתם בתמצית את הטענות הבאות:

א.ע"פ ההלכה יש לסלק תביעה על הסף במקרים קיצוניים בלבד, אשר מקרה זה אינו בא בכללם.

ב.תביעת התובעים היא תביעת השבה כנגד הרשות בגין כספים שנגבו על ידה ביתר. נטען כי תביעת ההשבה הוגשה כדין ומכאן שיש לבררה לגופה.

ג.לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתביעה לפי מבחן הסעד, שהרי המדובר בתביעה כספית שהיא בגדר סמכותו של בית משפט השלום.

ד.הליך הערר לוועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה נועד לעסוק בגובה ההיטל ולא בפטור מהיטל, שהרי בקשה לפטור מהיטל עשויה להתגבש במועד המאוחר הרבה יותר ממועד קבלת השומה.