כהן ואח' נ' ברכיה ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 1.7.09, שבו היו מעורבים רכב התובע 1, נהוג על ידי תובע 2 ורכב נהוג על ידי הנתבעת 1, בבעלות נתבעת 2, ומבוטח על ידי נתבעת 3.

התובעים עותרים לסכומים הבאים:

נזק לרכב4,366 ₪

שכ"ט שמאי615 ₪

שונות500 ₪

סה"כ:5,481 ₪

2.לדברי מר בדאשי, הוא נסע ברח' החרוב בישוב עץ אפרים, בנתיב שלו, בכביש דו סיטרי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.

לדבריו: "פתאום יצאה נהגת מתוך אי, עשתה פרסה, במקום שתעשה סיבוב בצד ימין של הכביש נסעה בצד שמאל" (עמוד 1, שורות 15-16).

3.לנתבעת 1 גירסה שונה:

היא נסעה ברח' אלון, רחוב עם עליה מאוד תלולה לדבריה, והתכוון לפנות שמאלה לתוך רח' החרוב. לדבריה "הגיח התובע 2 במהירות מאוד מופרזת והוא נכנס ברכב. לא יכולתי להזיז את הרכב שלי כי הרכב שלו נכנס בתוך הרכב".

הנתבעת הכחישה שעברה למסלול השמאלי.

4.עד התובע, מר זערור גורי, רכז בטחון בישוב, ראה את התאונה. הוא גר מספר מטרים ממקום האירוע, ברח' יאלון 13, והיה מחוץ לביתו בעת התאונה. מר זערור מסר לבית המשפט כי הנתבעת "היתה בצד שמאל של הכביש עד שהיא הגיעה לפינה" (עמ' 2, שורה 16-18).

5.נציג חברת הביטוח טען נמרצות שאין לקבל דברי העד, מכיוון שהוא מכיר את התובע כ-15 שנים. כמו כן, טען נציג חברת הביטוח שדובר בצומת T ורכב התובע היה חייב לתת זכות קדימה לרכב הנתבעת מכיוון שהוא בא מצד ימין.

6.לאחר ששקלתי את הראיות החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך:

א.באשר לאירוע, אני העדפתי את גרסת התובע והעד מר זערור, שהנתבעת נסעה בצד שמאל ולמעשה ניסתה "לקצר" את פנייתה לרח' החרוב. זו הסיבה היחידה לתאונה.

ב.על אף שהעד מר זערור מכיר את התובע זמן מה, הוא גם מכיר את הנתבעת מתוקף תפקידו כרכז בטחון. סבורני שלא היה מסתכן בפלילים, תוך כוונתו לעזור לתובע.

ג.באשר לנזק, לא ראיתי מקום לפצות את התובע בגין הוצאות נלוות.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסך של 4,981 ₪ בתוספת 450 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק, מיום 1.7.09 (יום התאונה) ועד התשלום המלא בפועל.