כהן דרור נ' חב' ביטוח שרביט ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה על סך 16,650 ש"ח שהגיש התובע בגין הפרשים בין הסכום ששולם לו על ידי חברת הביטוח לבין נזקיו בפועל, בקשר לתאונת דרכים מיום 22/10/07.

2.אין מחלוקת כי עיקר הכסף שולם לתובע עוד בחודש 2/09, בהתאם לחוות דעת השמאי כאשר הסכומים היחידים שלא אושרו היו הפרשים בירידת ערך וכן נזקים עקיפים כגון הפרש אובדן ימי עבודה, שכ"ט עו"ד, נסיעות והתרוצצויות, איחור בקבלת הכסף ועוגמת נפש.

3.התובע בחר לתבוע הן את חברת הביטוח של הנהג הפוגע, היא הנתבעת 1, והן באופן אישי את סוכן הביטוח שלו, הנתבע 2.

4.טענתו המרכזית כנגד הנתבע 2 הייתה על כך שהנתבע 2 המליץ לו, כיוון שמדובר בתאונת שרשרת ויתכן ותהיה בעיה בקביעת אחריות, להפעיל קודם כל את הביטוח שלו על מנת לקבל מיידית את עיקר הפיצוי, כאשר את השאר יוכל לתבוע בשלב מאוחר יותר כאר תיקבע אחריות.

5.יצוין כבר כאן כי אינני מוצא כל רשלנות במתן עצה זו על ידי הנתבע 2, סוכן הביטוח. מדובר בעצה נכונה וראויה בעיקר למי שסובל מחוסר כספי מיידי כפי שטען התובע.

6.מידי יום באים בפני בית משפט זה תובעים אשר למרות טענתם כי נהג אחר הוא האחראי לתאונה, הם מפעילים קודם כל את הביטוח שלהם ולאחר מכן פונים בתביעה לגבי ההפסדים שנגרמו להם כגון השתתפות עצמית, הפסד העדר הנחת תביעות, כינון ונזקים עקיפים.

7.התובע בחר משיקוליו, שלא לאמץ את המלצתו הנכונה והראויה של הנתבע 2 ולמרות שבאותו שלב הייתה עדיין מחלוקת לגבי האחריות, הוא בחר לתבוע את הנתבעת 1, חברת הביטוח של הנהג הפוגע.

8.יצוין כי גם בהתאם לסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, שומה על הנפגע להקטין את נזקו והוראה זו חלה על כל תחומי המשפט האזרחי.

9.טענה שנייה שהתבררה רק לאחר מכן כנגד הנתבע 2, הייתה בגין משיכת התביעה שהוגשה לנתבעת 1, לבקשת התובע. אין מחלוקת כי התובע פנה לעו"ד ולכן ביקש את כל החומר מהנתבע 2, והנתבע 2 ביקש מהנתבעת 1 שתשיב לו את החומר. הנתבעים הסבירו כי לשם טיפול בתביעה יש צורך בחומר מקורי ולכן החזרת כל החומר לתובע משמעה הקפאת התביעה. התביעה חודשה בסופו של דבר רק בחודש 1/09, ותוך פחות מ- 30 יום אכן שילמה הנתבעת 1 את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת.

10.בנסיבות אלה, אינני מוצא כי התובע הוכיח עילת תביעה כלשהיא כנגד הנתבע 2, ואני דוחה את התביעה ככל שהיא מופנית כנגד סוכן הביטוח שלו, הנתבע 2.

11.באשר להפרשים אותם תובע התובע מהנתבעת 1:

א.לגבי הפרש בסך 1,500 ₪ בגין ירידת ערך, נראה לי כי צודק התובע. לא הוצגה בפניי כל חוות דעת נגדית לחוות הדעת מטעמו ובנסיבות אלה לא היה מקום לנכות סכום זה.

ב.לגבי אובדן ימי עבודה אישרה הנתבעת 1 סכום של 300 ₪, בגין שני ימי עבודה ואילו התובע טען כי עלות יום עבודה שלו הינה 890 ₪ ברוטו, וכי הוא הפסיד עשרה ימי עבודה בגין התאונה. נראה לי כי התובע לא הרים את הנטל בענין כמות הימים שהפסיד, כפי טענתו. יחד עם זאת נכון אני להוסיף לפיצוי שניתן לו בסך 300 ₪, 900 ₪ נוספים ברכיב זה.

ג.טען התובע כי יש לפצותו בגין שכר טרחת עורך דין בסך 1,150 ₪ אליו פנה לטיפול בתביעה. מדובר בבית משפט לתביעות קטנות, אשר בו אין לעשות שימוש בייעוץ משפטי ובהתאם להלכה הפסוקה בנסיבות אלה אין מקום לפצות בדרך כלל בגין עלות של ייעוץ משפטי. לא התרשמתי בעניין זה כי יש לחרוג מהכלל או כי מדובר בהוצאה הכרחית לשם קבלת הפיצוי.

ד.בנוסף לאלה תבע התובע עוד סכומים של 7,000 ₪ בגין נסיעות, התרוצצויות, סידורים ועוגמת נפש. אין ספק כי יש מקום לפצות את התובע גם בגין נזקים עקיפים, אולם כל נזק עקיף מסוג זה צריך להיות מוכח וכן הוא צריך להיות פרופורציונאלי לסכום הנזק הישיר. נראה לי כי מדובר בתביעה בראש נזק זה מוגזמת ומנופחת, בעיקר בהתחשב בעקרון הקטנת הנזק שצוין לעיל ואני נכון להוסיף ברכיב זה רק כסכום גלובאלי 500 ₪ נוספים.

ה.ראש נזק אחרון שנתבע היה בגין האיחור בקבלת דמי הביטוח והתובע תובע בראש נזק זה 2,000 ₪, כמפורט לעיל האיחור נבע מכך שהתובע בחר לפנות לעורך דין ולקבל חזרה את כל החומר מה שמנע את האפשרות מהנתבעת 1, לטפל בתביעה מייד שנקבעה אחריות בחודש 8/08 ואולם מייד כאשר חודשה התביעה שילמה הנתבעת 1 את כל הסכום שאינו שנוי במחלוקת. בנסיבות אלה אינני מוצא מקום לפיצוי ברכיב נזק זה.

12.אשר על כן, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 2 ומחייב את התובע בהוצאות הנתבע 2, אשר התייצב לבית המשפט בשני ישיבות בסך של 500 ₪.

13.אני מקבל את התביעה כנגד הנתבעת 1, אולם זאת רק בחלקה ומורה כי הנתבעת 1 תשלם לתובע בגין הפרשים של נזקיו כמפורט לעיל, סך של 2,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 16/3/09 ועד ליום התשלום המלא בפועל. באשר להוצאות כיוון שמדובר היה בתביעה מנופחת ומופרזת וכיוון שהתובע לא פעל להקטנת נזקו, אצמצם בהוצאות. הנתבעת 1 תוסיף לפיצוי הנ"ל הוצאות בסכום כולל של 350 ₪.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.