כדייר נ' עיריית פתח תקווה

פסק דין

בפני תביעה על נזקים שנגרמו לרכבו של התובע ביום 19.4.09 עקב עליה על פס האטה מעוגל ("במפר") ברח' אינשטיין בקריית מטלון שבתחום סמכותה של הנתבעת. לטענת התובע, פס ההאטה היה בגובה העולה על המותר בתקנות ועל כן נגרם לרכבו נזק באגן השמן ומגן תחתון. התובע תיקן את אגן השמן במוסך ושילם 1,304 ₪ (הוצגה חשבונית) ולדבריו מאחר שלא היה ניתן להשיג מגן תחתון משומש, הפחית ממחיר הרכב בעת מכירתו לקונה סך של 1,500 ₪.

התובע הגיש חוו"ד מודד מטעמו, ולפיה גובה הבמפר בנקודת השיא הינו 17 ס"מ, בעוד שעל פי תקנות משרד התחבורה הגובה המירבי המותר הינו 10 ס"מ.

הנתבעת לא חלקה על המדידה שנערכה מטעם התובע, וטענה כי הבמפר הותקן בהתאם להנחיות משרד התחבורה אך יתכן שבמהלך השנים עקב שקיעת הכביש נוצרה דפורמציה שהביאה להגבהת הבמפר באופן יחסי. לטענתה, אלמלא נסע התובע במהירות מופרזת לא היה נגרם לרכבו כל נזק, כפי שלא נגרם נזק לכל יתר הרכבים העוברים בכביש מדי יום.

עדות התובע בדבר אופן התרחשות הנזק לרכבו היתה מהימנה עלי. מאחר שאין מחלוקת כי פס ההאטה הינו בגובה העולה במידה רבה על המותר בתקנות, אני קובעת כי הנתבעת גרמה ברשלנותה לנזק. יחד עם זאת, סביר להניח כי התובע נהג במהירות גבוהה מדי ביחס לתנאי הדרך, בהתחשב בכך שהבחין בבמפר זמן מספיק לפני העליה עליו והיה עליו להאט בהתאם.

לפיכך אני משיתה על התובע אשם תורם של 30%.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 70% מסכום הנזק, אותו אני מעמידה על סך 2,000 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע סך של 600 ₪ בגין עלות חוו"ד המודד, וכן אגרת המשפט.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ב, 19 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: