כבהא נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש למשך 30 יום, מתאריך 23/01/11, בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

על פי כתב האישום, נהג המבקש במהירות של 148 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת הנה 90 קמ"ש.

ב"כ המבקש טען כי המבקש לא ביצע את העבירה וכי בשימוע שנערך למבקש נפל פגם מהותי היות שהקצין הפוסל לא נימק את החלטתו לפסילה ופגם זה מחייב ביטול ההחלטה המנהלית. ב"כ המבקש טען כי הפסילה המנהלית אינה מהווה מפרעה על חשבון העונש וכי המהירות המיוחסת למבקש גובלת בברירת משפט ולכן אין מקום לפסילתו. עוד טען ב"כ המבקש, כי המבקש הינו נהג מקצועי מזה 26 שנים ועברו אינו מכביד, משכך אין בהמשך נהיגתו משום סיכון למשתמשים בדרך.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, הפנה לחומר הראיות בתיק החקירה וטען לקיומן של ראיות לכאורה. עוד הפנה ב"כ המשיבה לעברו התעבורתי של המבקש הכולל 18 הרשעות קודמות וטען למסוכנותו.

כאמור, טען ב"כ הנאשם כי בהליך השימוע נפל פגם מהותי, היות שהקצין הפוסל לא כתב נימוקים להחלטתו, ומשכך יש לבטל את החלטת הקצין הפוסל.

כאשר ישנה טענה לפיה נפל פגם בהחלטה מינהלית, על בית המשפט לבדוק את הפגם בשני רבדים: ברובד הראשון, יש לבדוק קיומו של פגם בהחלטה. ככל שקיים פגם, יבדוק בית המשפט, ברובד השני, את נפקותו של הפגם ביחס להחלטה המינהלית.

יש ופגם שנפל בהחלטה מינהלית יביא לביטול ההחלטה המנהלית, ויש וההחלטה המינהלית תעמוד על רגליה, על אף הפגם המצוי בה, וזאת על פי תורת הבטלות היחסית.

בית המשפט יבחן את חוקיות ההחלטה על בסיס מכלול שיקולים כגון: מהות הפגם, חומרתו, האם גרם הפגם נזק או עוול של ממש, האם ביטולו של המעשה המנהלי עקב הפגם עלול לפגוע בטובת הציבור וכיוצא בזה שיקולים רלוונטיים אחרים, כאשר התוצאה הנובעת מן הפגם צריכה לבטא את האיזון הראוי בין שיקולים אלה.

רק פגם היורד לשורשו של ההליך, הינו פגם אשר יביא לפסלותו.

בעניין זה ניתן לעיין בבג"ץ 3081/95 ד"ר ג'ובראן רומיאו נ' המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל; בש"פ 6050/01 יצחק בנגד נ מ"י; רע"פ 4398/99 עינת הראל נ מדינת ישראל פ"ד נד(3) 637, סעיף 7 לפסה"ד; בש"פ 3810/00 אריאל גרוסמן נ מ"י; בפ"מ (רמ') 187-09 אוריה לילי נ' לשכת התביעות מרחב שפלה; בפ"מ (רמ') 6580-12-09 אבו סבית רפאת נ' מ"י; בפ"מ (חי) 3128-08-08 מיכאל חייטוב נ' מ"י.

במקרה דנן, קיים פגם בהליך השימוע, לאחר שלא נומקה החלטת הקצין ברובריקה המתאימה לכך.

הוצע לסנגור לשוב לקצין כדי לקבל החלטה מנומקת וכך לרפא את הפגם בדרך קיצונית פחות מביטול ההחלטה המנהלית, אולם הסנגור סירב.

המבקש נעצר וקיבל לידו דו"ח הזמנה לדין וכתב אישום בו צוינה המהירות בה נהג לפי הנטען, כך שהאישום המיוחס למבקש היה ידוע לו כל העת לפרטיו.

במעמד קבלת הדו"ח הוזמן המבקש לשימוע שנערך למחרת היום, כך שברור היה למבקש האישום העומד ביסוד השימוע.

הדו"ח עם המהירות המדויקת הנקובה בו עמד לעיני הקצין הפוסל בעת עריכת השימוע, כעולה מפרוטוקול השימוע, בו מצוין מספר הדו"ח ובאותו פרוטוקול שימוע מצויין כי מדובר בעבירה של "מהירות מעל המותר".

הקצין הפוסל מילא את טיעוני המבקש בגוף פרוטוקול השימוע ושם טען המבקש לגבי עברו והותק בנהיגה המצדיקים לטעמו התחשבות, כך שנשמרה לו זכות הטיעון.

הפגם של העדר הנמקה הנו מהותי, אולם בנסיבות המתוארות לעיל אין הפגם גורם נזק או עוול של ממש למבקש, אשר כל פרטי האישום שעמדו בבסיס השימוע והחלטת הפסילה היו ידועים לו ולקצין הפוסל כל העת ושעה שנשמרה זכות הטיעון. מאידך, ביטולו של המעשה המנהלי עקב העדר הנמקה, עלול לפגוע בטובת הציבור לאור מהירות נהיגתו הלכאורית של המבקש, שהנה מהירות גבוהה, המהווה סכנה ממשית למשתמשים בדרך.

הנה כי כן, העדר הנמקה ברובריקה המתאימה לכך בפרוטוקול השימוע מהווה פגם, אולם הפגם אינו יורד לשורשו של ההליך ובנסיבות תיק זה, אין מקום לבטל בגינו את ההחלטה המנהלית מעיקרה.

לאחר עיון בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה.