כ.צ.ט. בע"מ נ' אחמד חדיגה

פסק דין

מבוא

עניינה של התובענה שבפני הינו חיובו של הנתבע לשלם לתובעת את סכומם של שני שטרי חוב בסך 400,000 ₪ כל אחד, אשר נמסרו לתובעת על ידי חברת אגרופילד חקלאות ומסחר בע"מ (להלן: "החברה" או "חברת אגרופילד") ואשר הנתבע ערב לפרעונם.

הנתבע לא חלק על גובה חוב החברה לתובעת וטען להגנתו, בין היתר, כי ערבותו בוטלה ומשכך אין הוא חב בתשלום סך השטרות.

הפלוגתא העיקרית בה נדרש בית המשפט להכריע הינה האם הודיע הנתבע על ביטולה של ערבותו והאם זו בוטלה.

העובדות וטענות הצדדים

התובעת וחברת אגרופילד קיימו בינהן קשרי מסחר; התובעת סיפקה לחברת אגרופילד סחורות ומוצרים שונים בהתאם להזמנתה של החברה.

אין מחלוקת כי בתחילת ההתקשרות בין הצדדים ולהבטחת תשלום תמורת הסחורות, נעשו על ידי חברת אגרופילד שטרי החוב דנן, בערבותו של הנתבע ואחיו.

כפי שנטען על ידי התובעת, בשלב מאוחר יותר, לאור הגדלת מסגרת האשראי של החברה אצל התובעת, נמסרה גם ערבות בנקאית בסך 100,000 ₪ וכן שועבדו מקרקעין, אשר שווים במימוש מהיר הוערך בסך 250,000 ₪.

לימים, ואף עובדה זו אינה שנויה במחלוקת, סופקו על ידי התובעת לחברה סחורות אשר תמורתן לא שולמה. עקב כך עומד חוב החברה לתובעת על סך של כ – 3,134,000 ₪.

כפי שנטען, החברה מסרה לתובעת שקים על חשבון חובה אולם אלא חזרו בציון – "אין כיסוי מספיק".

בשלב מאוחר יותר, החברה הפסיקה פעילותה ומונה לה מפרק. בשל כך, מימשה התובעת את הערבות הבנקאית הנ"ל ובד בבד פעלה למימוש השעבוד על המקרקעין וכן למימוש השטרות דנן; מכאן התביעה.

הנתבע טען כי הקים את החברה יחד עם שני אחיו בשנת 1999. לטענתו, החברה פעלה משנת 1999 עד שמונה לה מפרק זמני בתאריך 27.11.2008 (פש"ר 2821/08, בבית המשפט המחוזי בתל אביב).

עקב מצב בריאותי קשה וכן בשל סכסוך בין האחים, הפסיק הנתבע לפעול בחברה כבר "בשנת 1999 – תחילת שנת 2000". לאחר התחשבנות שנמשכה כשנתיים, העביר הנתבע את מניותיו בחברה לאחיו ללא תמורה וזאת בתנאי שאחיו ייטלו על עצמם את כל התחייבויות וחובות החברה לצידי ג'. הנתבע תמך את טענותיו בשטרי העברת מניות והודעות לרשם החברות וכן בתדפיס רשם החברות ממנו עולה כי אינו משמש כבעל מניות וכמנהל בחברה.

הנתבע טוען כי לאחר פרישתו לא נדרש מצד ג' כלשהו לשלם חוב או להמציא ערבות כלשהי. לטענתו הערבויות הנוספות שניתנו – ערבות בנקאית ושעבוד המקרקעין – ניתנו כחלופה לשטרי החוב דנן ולמעשה ביטלו את ערבותו. הנתבע טוען כי על בסיס בטחונות חדשים אלה המשיכה התובעת לספק לחברה סחורות, אשר תמורתם שולמה במלואה למעט החוב האמור שהינו תוצאה של תקופת פעילותה האחרונה של החברה.

הנתבע טוען כי אינו יודע מהו גובה החוב לתובעת ככל שהוא קיים, וכי בכל מקרה עם פרישתו נשלחו מכתבים שנוסחם אחיד לכל הספקים, לפיו ערבותו האישית בוטלה, שכן חדל מלשמש כבעל מניות בחברה. הנתבע טען כי אין בידיו העתק המכתבים שכן מסמכים רבים נשרפו.

עוד טען הנתבע כי התובעת ידעה כי הוא חדל מלפעול בחברה וכי אנשי הקשר מעת עזיבתו היו אחיו; כמו כן, כי פעל באמצעות חברה אחרת אשר רכשה מן התובעת סחורה בכמויות קטנות ושילמה את תמורתן במלואה וזו מהווה ראיה לידיעת התובעת כי הנתבע לא היה חלק מהחברה.

ראיות הצדדים

מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר יעקב ליבוביץ, אשר שימש בזמנים הרלבנטיים כמנהל כספים אצל התובעת.

מטעם הנתבע הוגש תצהירו בו פרט, בין היתר, את העובדות והטענות דלעיל; עוד הוגש תצהירו של אחיו מר אחמד חדיג'ה אשר בשל אי התייצבותו לדיון נמחק תצהירו; כמו כן, הוגשו תצהירים מטעם מר עיזאת חמודה אשר שימש כמנהל החשבונות של החברה ואשר הצהיר בין היתר כי התובעת באמצעות מר ליבוביץ ידעה כי הנתבע עזב את החברה וכי הוא אינו משמש כמנהל ובעל מניות בה. בנוסף, זומן לעדות מר חוסאם קורבי אשר עבד אצל התובעת והיה כנטען עד לכך כי הנתבע עזב את החברה ולא היה חלק ממנה בזמנים הרלבנטיים לתובענה.