כ' נ' עירית נתניה תרבות הדיור 110003912

בפניי תביעה לפיצוי כספי בסכום של 33,400 ₪ עקב אירוע מיום 3.11.15 כאשר התובע התכונן לשבת על כיסא ולהמתין לתורו באגודה לתרבות הדיור במשרדי הנתבעת.

התובע טען שבעת שרצה להתיישב על הכיסא "בדיוק ישבתי על הכיסא. עף לי מאחורה, התחלק, הגב של הכיסא לא היה בקיר... החליק הכיסא אחורה ועפתי קדימה" (ע"מ 1 שורות 22-24).

בעת האירוע עמד מול התובע מתקן עלונים והתובע נפגע תוך כדי חתך באוזנו הימני כאשר הוא נפל על מתקן העלונים. בביקורו של התובע באותו היום בחדר מיון, תפרו את פצעו ושחררהו הביתה ללא המלצה להמשך טיפול וללא תרופות. התובע ביקר שוב בקופת חולים ביום 21.12.15 כאשר התלונן על כאבי אוזניים והופנה לבדיקת שמיעה עקב חשש לירידה בשמיעתו. התובע טען שכתוצאה מהאירוע היו לו כאבים במשך תקופה של חודשיים ואף לא היה יכול לשכב על האוזן הפגועה. התובע בעדותו לא טען שיש קשר בין האירוע לבין בעיות השמיעה שלו.

הדיון הראשון בתיק זה התנהל בפניי ביום 21.8.17 כאשר הנתבעת לא התייצבה. לאחר שבית המשפט שמע את דברי התובע, העניק לו פיצוי בסכום של 4,000 ₪. בית משפט סבר שדובר באירוע מינורי אם כי התובע סבל מתוצאות האירוע במשך חודשיים.

פסק דין של בית משפט מיום 21.8.17 בוטל על פי בקשת הנתבעת ודיון חוזר התנהל בפניי היום (27.11.17).

התובע חזר על טענותיו וטען נמרצות שהכיסא החליק מתחתיו בעת שהתיישב. לכן הוא מבקש מבית המשפט להסיק שדובר בפגם בכיסא או שהכיסא מהווה מפגע במשרדי הנתבעת.

התייצבה עדה מטעם הנתבעת, הגברת אילנה ארפי, מזכירה במקום. לדבריה, היא ראתה את התובע בעת שהוא נכנס לאזור קבלת הקהל והתיישב בכיסא, ללא תקלות, כאשר הוא ממתין לקבלת השירות. היא אמנם לא ראתה את רגע הנפילה אך סברה העדה כי הנפילה קרתה לאחר שקם מהכיסא. כמו כן, על פי בירור שנעשה בו במקום, כאשר עזרו לתובע להתאושש מנפילתו, נוצר קשר טלפוני עם אשתו אשר שהתה בביתה ואמרה שהתובע לא הרגיש טוב באותו בוקר.

יש לציין שהתובע מכחיש טענות אלה וחזר על טענתו שהחליק בעת הקמתו מהכיסא.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך: