כ' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח'

1.המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 26-07516-07-4, מערער על שלוש החלטות של כב' רשמת ההוצל"פ עמית – גולדשטיין לירן.

ההחלטה מיום 2.4.13, הינה החלטה במישור הדיוני בה הורתה הרשמת לכונסת ולב"כ החייבת להגיב לבקשתו של המבקש.

בהחלטה מיום 17.4.13, הורתה הרשמת לכונסת לעתור למתן צו פינוי תוך שציינה כי התנהגות החייב העושה דין לעצמו חרף החלטות ברורות בתיק לא מקובלת, קל וחומר בהיותו מיוצג.

בהתאם להחלטה עתרה הכונסת למתן צו פינוי ואזי נתנה ההחלטה מיום 18.4.13, החלטה המפרטת את השתלשלות העניינים בתיק וההחלטות שניתנו ובסיומה ניתן צו פינוי תוך ציון הבהרת הכונסת כי החייבים אינם זכאים לדיור חלוף מתוקף הסכמי ההלוואה ואין תחולה לתיקון 29.

2.בהחלטה ישנה מיום 16.1.13, קבעה הרשמת , על בסיס הראיות שהובאו לה, כי המבקש ויתר על הזכות לדיירות מוגנת ועל קבלת דמי סידור חלוף.

עוד ציינה הרשמת כי גם אם הסדיר המבקש חובו לבנק הנושה המובטח, הרי שקיימים נושים נוספים ויש תועלת כלכלית בהמשך הליכי המימוש לטובתם של אותם נושים.

כן הפנתה הרשמת לרע"א 6764/02 ולספרו של השופט בדימוס בר אופיר לפיה צו לפירוק שיתוף הניתן על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה מביא את ההגנה לפי סעיף 38 לחוק ההוצל"פ לידי סיום, לאור סעיף 40 לחוק המקרקעין.

באשר לדיור חלוף קובעת הרשמת כי המבקש לא טען שאין תוקף לסעיפים בהסכם ההלוואה לפיהם ויתר על הזכות לסידור חלוף, בהיותם מסמכים שנחתמו לפני כניסתו לתוקף של תיקון 29 לחוק.

3.המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר ובקשתו נדחתה בהחלטה מיום 21.2.13, ונאמר כי כל הטעות כבר נטענו והוכרעו בהחלטות קודמות.

המבקש לא וויתר וביום 24.3.13, הגיש בקשה נוספת לעיכוב הליכים ובעקבותיה ניתנה ההחלטה מיום 2.4.13.

מצאתי לנכון לפרט את ההשתלשלות הנ"ל שכנראה אינה משקפת את כל ההתנהלות בתיק, משום שבערעור שבפניי שב המבקש ומעלה טענות שכבר נטענו על ידו בבקשות קודמות וניתנו החלטות לגביהן עליהן לא ערער, ומכל מקום לא נכללות בערעור שבפניי.

4.תיק ההוצל"פ נפתח למימוש משכנתא של המבקש ובת זוגתו, משיבה 2 בגין חוב לבנק דיסקונט למשכנתאות שהינו נושה מובטח ומשיבה 3 משמשת בתור כונסת נכסים.

בין בני הזוג פרץ סכסוך הנדון בביהמ"ש לענייני משפחה והיחסים בניהם אינם מעניינו של הערעור, למרות שהמבקש מנסה לכרוך בין ההליכים.

טרם מינוי כונסת הנכסים ניתן על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה פסק דין לפרוק השיתוף בין בני הזוג בדירה נשוא הערעור. הליכי הפירוק לא נמשכו בתיק ביהמ"ש לענייני משפחה משום שבינתיים נפתח תיק ההוצל"פ ומונתה כונסת נכסים.

משיבה 1 איננה צד להליכים שבביהמ"ש לענייני משפחה ולטענות ההדדיות שבין בני הזוג.

אלמלא הסכסוך בין בני הזוג לא היתה מוגשת תביעה לפירוק שיתוף, שכן שני בני הזוג קבלו את המשכנתא וחייבים למשיבה 1 ביחד ולחוד.

5.החוב למשיבה 1 הינו כ- 70,000 ₪ ואולם למבקש חובות נוספים לנושים שונים בסכום של כ- 1,387,000 ₪ מזה חוב מזונות למשיבה 2 בסך כ- 713,000 ₪.

המבקש טוען כי בתיק המזונות הגיש בקשה בטענת פרעתי שעדיין לא נדונה.

בהחלטה מיום 21.4.13, של כב' השופטת סיגל רסלר – זכאי עיכוב ביצוע הפינוי עד להחלטה אחרת כנגד הפקדת 5,000 ₪ בקופת ביהמ"ש השלום בהרצלייה, הפיקדון הופקד והליך הפינוי מעוכב.