ישראלי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 27.6.11 אשר קבעה למערער 19% נכות בקשר עם קביעה מיום 3.6.10.

2.הערעור מתמקד בהחלטת הועדה שלא להכיר בפגיעות המערער בעמוד שדרה צווארי ובברך שמאל כנובעות מן התאונה.

3.מסקנת הועדה הינה:

"הועדה אינה רואה קשר סיבתי בין כאבי צוואר וגב תחתון לפגיעה הנדונה.

תיאורים אלו צויינו ברישומים שקדמו לפגיעה הנדונה ונמצאו ברישומים הרחוקים במידה רבה ממועד הפגיעה.

כתף ימין מדובר בפגיעה קודמת אשר התאונה הנוכחית לא שינתה את מצבה (טווח תנועות אינם מקנים נכות. הממצא הרדיולוגי תואר בעבר).

בגין ברך שמאל הועדה אינה רואה קשר בין הכאבים לפגיעה הנדונה. רמת הפעילות של ..?.. לפי דבריו היתה נמוכה. נעזר בקביים ולדעת הועדה מדובר במחלה ניוונית ולא ..?..

4.טענות המערער -

א.המערער סובל מפגיעה אורטופדית בברך שמאל המתבטאת בכאבים עזים ברגל וברך שמאל עם הגבלה חמורה בתנועות הברך.

בדיקת M.R.I של ברך שמאל הדגימה קרע רחב של המיניסקוס הלטראלי עם קרעים אופקיים בקרן האחורית והקידמית וכן הדגימה שקע בסחוס בקדמת הפמור באזור הטרוכילאה.

הפגיעה בברך שמאל נוצרה לאחר התאונה ובעקבותיה והחמירה עקב שימוש יתר ברגל שמאל בשל הפציעה החמורה ברגל ימין.

ב.היעדרו של עבר רפואי בקשר עם ברך שמאל מלמד על קשר סיבתי בין הפגיעה לתאונה.

ג.המערער נפגע בעמוד שדרה צווארי עת נפל מגובה רב כאשר נמלט מהשריפה.

ד.המערער התלונן סמוך לפגיעה על כאבים בזרוע וכתף ימין אך לא אובחן כי המקור לכאבים הוא צווארי.

ה.למערער אין כל עבר בקשר לעמוד שדרה צווארי.

ו.הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי לבין הפגימה הנטענת הינה לועדה הרפואית וזאת בין אם פקיד התביעות אישר את הקשר ובין אם לאו.

על הועדה היה לבדוק את המערער בגין הפגיעה בצוואר ללא קשר להחלטת פקיד התביעות.

ז.הועדה התעלמה מבדיקת C.T. צווארי.

ח.המערער התלונן בסמוך לתאונה בעיקר אודות הפגיעה הקשה ברגלו הימנית.